Page 320 - 23322
P. 320
תמי שמש קריץ
הייתה מישירה מבט לעבר מחשוף שמלתי .מכל הבנות בנה בחר
דווקא בזאת מ"שיר הפרחה".
אמי ,לעומת חמותי ,קצת התאהבה בחתן שהבאתי .כשהיא דיברה
עם אדם בטלפון ,היא נשמעה כאילו היא מדברת עם מחזר .בביקורינו
אצלם היא הייתה מפצירה באדם לאכול משהו ,מכרכרת סביבו .קרה
לא אחת שאחרי שהחמיא לאמי על המאכלים ,אדם פרש לחדר צדדי
ונשכב לנוח ,אבל גם את הבקשה המוזרה הזאת קיבלה אמי באהבה.
אמנם רוב האורחים לא נחים בבית מארחיהם ,אבל אדם הוא לא רוב
האנשים .שטויות ,היא ודאי אמרה לעצמה ,מה ,יותר טוב שהחתן
של בתה יהיה כמו כולם ,מין שוויצר כזה ,שעושה את מה שמצופה
בחברה ,ובדלת אמותיו מתנהג כמו בהמה? אדרבה ,טוב שהוא מרגיש
בביתם מספיק בנוח ומרשה לעצמו לתפוס תנומה קלה ,הוא הרי
בן משפחה! לא רק שהוריי קיבלו את אדם כמות שהוא ,הם ראו בו
שידוך מוצלח :משכיל ,אדיב ,אחראי ,טוב מראה כבר אמרתי? אז נכון
שהוריי התאכזבו מכך שבעלי לא גונן עליי מהרמת הידיים של נגה,
אבל מבחינתם זה היה שייך לעבר .עכשיו באים?
אם לא פירקתי את הנישואים בצומת הקשה ההוא ,אז עכשיו? מה,
אני לא מבינה שעדיף לי להזדקן בכבוד עם אבי בנותיי? ככה ,באמצע
החיים אני מתחברת לגבר שהם לא מכירים ,שרק אלוהים יודע אם
ידאג למחסורי אחרי לכתם" .את עושה טעות ",פסקה אמי חפוית ראש.
"אף אחד לא ידאג לך כמו אדם ",אמר אבי" .מאיפה יהיה לך כסף?"
תהו שניהם .הוריי הזרימו כסף לחשבון הבנק שלי ושל אדם לאחר
פיטוריי .הם עזרו לנו כספית כששיפצנו את הבית ,ובמקום מתנות עם
פתקי החלפה חילקו לנו במהלך השנים מעות ,בחגים ובימי ההולדת.
הפנסיה המסודרת שלהם איפשרה להם לחיות ברווחה ולעזור לנו גם
בלי שנתבקשו .השבתי להוריי בקצרה שאסתדר .לא סיפרתי להם שכל
עוד אנחנו לא מפרקים את הנישואים ,בעלי מאפשר לי ברוב אבירותו
להשתמש בחשבון המשותף .ידעתי שאם הוריי ישמעו על כך ,זה רק
יגביר את צערם.
320
