Page 89 - 23322
P. 89
אהבה בנסיבות מחמירות
הובילו אותנו לוואן השכור שבו נסענו למרינה .הנסיעה ארכה כמה
שעות ,ומהאגף הנשי רק נעמי השתבצה בסבב הנהיגה .הבטתי בה
בקנאה לוחצת על הגז ,עוקפת ,נוסעת בכבישים לא מוכרים ללא
קושי .חלפנו על פני נוף ים תיכוני ירוק מנופה של ארצנו השחונה,
שרנו עם המוזיקה ,דיברנו לפרקים ,ובצהריים עצרנו לאכול באחת
הטברנות .בחוף של הטברנה לא נראו באותה עת תיירים ,הרגשנו
כאילו חופי יוון מחכים רק לנו החכמים ,שהקדימו את עונת התיירות.
הרמנו כוסית לחיי המסע ,לחיינו!
כשהגענו ללפקדה ,אי שחובר ליבשה ,החנינו את הרכב בפאתי
המרינה שבה התקבצו היאכטות זו לצד זו .לרובן ,אגב ,היו שמות
של נשים .העמסנו את הציוד על "אפרודיטה" ,היאכטה שלנו,
והתמקמנו בתאים .התא שלי היה קטן ,אבל לא הוטרדתי מכך ,ממילא
לא התכוונתי לשהות בו יותר מדי .סידרתי את הדברים שלי ועליתי
לסיפון ,וכך עשו גם חבריי .עמרי בדק את תקינות הציוד וגילה
שהחשמל לא עובד כנדרש .עד שהתקלה תוקנה ירדה חשכה ,על כן
היה עלינו להעביר את הלילה הראשון במרינה.
טפטוף החל לרדת כשאכלנו במסעדה באחת מסמטאות העיירה.
קיווינו שהגשם לא יגבר וישבש את תוכניתנו בימים הקרובים.
"אפרודיטה" ,היאכטה שלנו ,הייתה למעשה ספינה שנשאה את
מטענו של כל אחד מאיתנו :נעמי ודבי — את קשיי הפרידה מבעליהן,
אני — את שחיקת חיי נישואיי ,שלושת הגברים — את מטען הסדר
הגירושים ,שלדבריהם הסיג אותם כלכלית כמה שנים לאחור .בשיחות
הסלון אצל נעמי הם התלוננו שהחוק מאפשר לנשותיהם לחיות ברמת
החיים שהורגלו לה על חשבונם ,אבל טיול ביאכטה לא היה הזמן
המתאים לקיטורים .כטוב לבם באוזו ,הם סיפרו חוויות מהפלגות עם
נשותיהם־לשעבר.
"הפלגנו בלילה והים סער ",סיפר נוני" ,הסקיפר נתן לי להחזיק
את ההגה וירד לבדוק משהו .הייתי שיכור מהתחת ,היאכטה התנדנדה
בטירוף ,אז פשוט עזבתי את ההגה".
89
