Page 93 - 23322
P. 93
אהבה בנסיבות מחמירות
"לא ,לא ,מה פתאום ",דבי ניסתה להציל את המצב" ,אני רק
אומרת שכל אחד בנוי אחרת ".בשל עבודתה עם חירשים ידעה דבי
את שפת הסימנים ,וכנראה חשה שעם כל הצחוק עליה לומר משהו
בעדי" :נעמה צודקת ,לא צריך לעשות אידיאליזציה מחיי הנישואים,
אולי נכון יותר להתפשר ",חתמה את הדיון.
כשכולם עברו לדבר על דברים אחרים ,התפוצצתי מבפנים .אני
שרלילה? הרי את מה שמדגדג אצלי בבטן ,נעמי הזונה כבר עשתה
מזמן .לא הצלחתי להירגע גם בסיום הארוחה ,כששוטטנו בין
הסמטאות בדרך ליאכטה .הבדיחה של נעמי על חשבוני הרתיחה
אותי .ספגתי אותה ,אבל המילה הזאת ,שרלילה ,נתקעה במוחי .היום
הארוך ,שכלל טיסה ונסיעה ממושכת ,נתן את אותותיו ,ובעלותנו
לסיפון פרשנו כל אחת לתאה .מרוב עייפות לא נכנסתי לשירותים
לפני שצנחתי על המיטה .טעות.
האלכוהול שזרם בעורקיי העיר אותי בלילה .במהלך היום
השתמשתי בשירותים של המרינה ,כי עוד לא טרחתי ללמוד איך
להפעיל את המשאבה הידנית בשירותים של היאכטה .היה עליי
לצאת באישון לילה מהיאכטה לשירותים הציבוריים ,דבר שאילץ
אותי לפסוע לאורכו של הקרש המחבר את היאכטה לרציף .המשימה
הזאת עלולה להסתיים בנפילה למים גם באור יום ,לא כל שכן באמצע
הלילה ,כשאת שיכורה.
ההליכה הלוך עברה בשלום בזכות הצינה הלילית המעוררת ,אבל
בחזור ראיתי בזווית העין את עמרי יושב על הסיפון .הבלורית הבהירה
שלו זהרה גם בחשכה .עיניו הבוחנות נראו כגחליליות .הן ליוו את
צעדיי על הקורה .מרוב לחץ כמעט מעדתי .פרשתי ידיים לצדדים
בשביל להתייצב ,וכשהגעתי לסוף ,דילגתי בחוסר חן מהקורה לסיפון.
"לאן הלכת באמצע הלילה?" שאל עמרי" .לשירותים ",דיווחתי.
"יש שירותים ביאכטה ",ענה כלא מאמין.
"כן ,אבל אני עוד לא יודעת איך להפעיל אותם ",הסברתי.
"זה לא פיצוח האטום ,מה הבעיה?" אמר ולא הציע ללמד אותי.
93
