Page 96 - 23322
P. 96
תמי שמש קריץ
"הכול בסדר?" התעניינה.
"כן ",שיקרתי.
עמרי הביט בי כאילו אני הסיבה לעיכוב ,ולא הגשם .השמים כבר
התבהרו ,ההכנות ליציאה לים היו בעיצומן .הרמת העוגן ,העלאת
פנדרים — מין בלונים קשיחים ,שמגינים על ספינות עוגנות ממפגש עם
ספינות שעוגנות לידן — ושאר פעולות שעד היום איני יודעת לקרוא
להן בשם .תכול השמים התמזג בתכול הים ,היבשה שהתרחקה נראתה
כתפאורה מרהיבה" .זה אחד המקומות הכי יפים שהייתי בהם ",אמרה
דבי ,וכולם הסכימו איתה .מהרמקולים בקעה מוזיקה ,וכשדיוויד גריי
שר " "Sail away with me ,honeyהשיר אומץ כהמנון.
כעבור כמה שעות ניווט עמרי לעבר מפרץ מבודד .העוגן נזרק
כמה פעמים עד שנתפס בקרקעית .במעגן מסודר היאכטה מתחברת
לברזל יצוק במעגן ,אבל במפרץ הקטן אין סידורי חניה .תהיתי איך
המסה האימתנית של היאכטה נותרת במקומה .את החברים שלי הדבר
לא הטריד כלל .הם היו מרוצים מפיסת החוף השוממה .הסתכלתי על
השחפים וחשבתי על זה שאני תלויה בסקיפר ,שיחסו אליי השתנה.
המתח המיני ,שדבי חששה מפניו ,הוחלף במתח מסוג אחר .הוא מיעט
לדבר איתי ,וכשפנה אליי שידר הסתייגות" :זה שאת לא קופצת למים
זה כמו להיות בקונצרט עם פקקים באוזניים ",עקץ אותי.
לא התחשק לי לקפוץ לים רק בשביל לסתום לו את הפה .נותרתי
על היאכטה וצפיתי בחבריי משתכשכים במים בהנאה .כשכולם נכנסו
לתאים לתפוס תנומה קלה ,נשארתי על הסיפון וקראתי את "הזקן
והים" .לא הצלחתי להתרכז .הוצאתי מהתיק מחברת והתחלתי לכתוב.
לעזאזל ,אני נמצאת בחופשה שכל אחד מייחל לה ,ולא מצליחה
ליהנות .הייתי על סף בכי .מה יהיה איתי? מגוחך לבכות במקום כל
כך יפה.
"לא הלכת לנוח?" ברוכי הגיח מתאו.
"מישהו צריך לשמור על היאכטה ,לא?" ניסיתי להתלוצץ.
הוא הציע שאקפוץ איתו למים לפני שהשמש תיעלם .הבטן שלי
96
