Page 99 - 23322

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫את הלילה במפרץ המבודד‪" .‬לא לדאוג‪ ,‬הכול יהיה בסדר‪ ,‬אנחנו‬
‫איתך‪ ",‬ברוך פנה אליי בשקט‪ ,‬שוב בלשון רבים‪.‬‬

‫קיוויתי לטוב‪ ,‬אלא שבלילה אף פנס מנחם לא נראה באופק‪ .‬האור‬
‫היחיד בקע מהיאכטה‪ ,‬והוא נראה לי כאורו של נר שהלהבה שלו‬
‫תלויה בחסדי הרוח‪ .‬אבל התברר שלרוח לא היה מצב רוח לגמילות‬
‫חסדים‪ .‬היא התגברה‪ ,‬נשבה ללא רחם‪ ,‬טילטלה את היאכטה מצד לצד‬
‫כאילו הייתה תיבת גומא‪" .‬זה הולך להירגע‪ ,‬או שכל הלילה נתנדנד‬

‫ככה?" שאלה נעמי בדאגה‪.‬‬
‫"אין לדעת‪ ",‬השיב עמרי‪.‬‬
‫"נקווה שהרוח תירגע‪ ,‬הבטן שלי לא עומדת בזה‪ ",‬מילמלה נעמי‪.‬‬
‫התעודדתי מעט‪ .‬צרת רבים‪ ,‬נחמת טיפשים‪.‬‬
‫הרוח המשיכה להכות ביאכטה בעוז‪ .‬עם בטן מתהפכת לאף אחד‬
‫לא היה חשק לדבר‪ ,‬אז פרשנו לתאים‪" .‬נקווה שזה כמו לישון על מיטת‬
‫מים‪ ",‬אמרה נעמי בדרכה לתאה‪ .‬לה לפחות היה מי שיחבק אותה‬
‫בלילה‪ .‬התנודות של היאכטה הפכו את קרביי והדירו שינה מעיניי‪.‬‬
‫על פי השקט שהשתרר‪ ,‬לאיש מלבדי לא הייתה בעיה להירדם‪" .‬הס‬
‫הגלים‪ ,‬הס שובבים‪ ",‬התנגן בראשי השיר‪ .‬ציור מספר ילדים‪ ,‬שבו‬
‫נראית מרים מציצה מבין קני הסוף על משה שהונח בתיבה‪ ,‬הבליח‬
‫במוחי‪ .‬זיעה קרה החלה לבצבץ על ידיי‪ ,‬וכשסף החרדה גאה‪ ,‬הרגשתי‬

‫שאני חייבת לצאת מהתא‪.‬‬
‫עליתי לקומה מעל‪ ,‬התיישבתי ליד שולחן האוכל והסתכלתי על‬
‫האור הקטן‪ ,‬שדלק מעל השעונים ומכשיר הקשר‪ .‬במהלך ההפלגה‬
‫בקעו ממנו קולות‪ ,‬ספק באנגלית‪ ,‬ספק ביוונית‪ .‬שאלתי את עמרי אם‬
‫הוא מבין מה אומרים בקשר‪ ,‬ונעניתי שלא ממש‪ .‬אנחנו בשום מקום‪,‬‬
‫בלי קשר לעולם מסביב‪ ,‬חשבתי באימה‪ .‬נזכרתי בקומיקאי ישראלי‬
‫שחטף דום לב על יאכטה ביוון‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי היה נשאר בחיים אילו‬
‫קיבל סיוע בזמן‪ .‬קיוויתי שהיציאה מהתא תרגיע אותי‪ ,‬אבל החשכה‬
‫מסביב רק הגבירה את החרדה‪ .‬מרוב לחץ נהיה לי חם‪ .‬פתחתי את‬
‫הדלת ויצאתי לסיפון‪ ,‬אבל הקור העז גרם לי לסגת מיד פנימה‪ .‬דלת‬

‫‪99‬‬