Page 104 - 23322
P. 104
תמי שמש קריץ
כמו שושנות מים באור הבוהק ,אף ענן לא נראה באופק .הכול נראה
כמו בציור של קלוד מונה .זה היה עוצר נשימה ,אבל נשימה ,כידוע,
אפשר לעצור רק לשניות ספורות .ביתר הזמן מתרגלים גם למראות
הכי יפים .במהלך ההפלגות היה עלינו להעביר את הזמן עד שנגיע
למחוז חפצנו .נעמי ,דבי ואני פרשנו מגבות והשתזפנו על הסיפון.
הגברים לא היו בסביבה ,יכולנו לנהל שיחה מהסוג שהם היו מתים
להשתתף בה כזבובים על הקיר.
"שתדעו לכן שההפלגה הזאת היא חתיכת מבחן ליחסים שלי ושל
נוני ",פתחה נעמי" .הוא טוען שעוד לא באמת נפרדתי מבעלי ,ושאם
זה יימשך ככה לא נשרוד ".שום דבר אחר לא באמת עניין את נעמי.
כשהיינו נפגשות לקפה ,הייתה מחכה בחוסר סבלנות שנגמור לדבר
על הבעיות הזניחות שלנו ,ואז הייתה אומרת" :או־קיי ,עכשיו תשמעו
איזו סאגה!" סיפור האהבה שלה עם נוני נראה לה כמו סרט מתח
שובר קופות ,שכל חברותיה פשוט מתות לדעת איך ייגמר.
"יש לי פור עלייך ,ואני מודיעה לך שזה ייקח זמן ",אמרה דבי,
שהתגרשה מבעלה שנה קודם.
"תגידי ,דבי ,בדיעבד היית מפרקת את הזוגיות?" שאלתי אותה.
"כן ,זה כבר לא היה זה .בשנים האחרונות בקושי שכבנו ",השיבה
לי.
"אני עשיתי משמרת כפולה :שכבתי גם עם נוני וגם עם בעלי",
חזרה נעמי לדבר על עצמה.
"וכשהיית שוכבת עם בעלך ,הכול היה כרגיל?" ניסיתי להבין.
"איפה! עם בעלי עשיתי במיטה הכול חוץ מלנשק אותו בפה .לא
יודעת ,נשיקה נראה לי זה יותר אינטימי מסקס".
נזכרתי בעצה שג'וליה רוברטס קיבלה מחברתה למקצוע בסרט
"אישה יפה" :לעולם אל תתנשקי עם הלקוחות בפה .ידעתי שבזמן
שהייתה נשואה ,נהגה נעמי להיפגש עם נוני בבתי מלון ,ותמיד תהיתי
אם לא הרגישה קצת זולה .אף פעם לא שאלתי אותה איך זה בדיוק
התנהל :מי היה מזמין את החדר? מי היה משלם? לא העזתי לעמת
104
