Page 109 - 23322
P. 109
אהבה בנסיבות מחמירות
את עמרי שוטף את רצפת הסיפון עם צינור .אמרתי לו בוקר טוב חפוז
ויצאתי לצעידה .גם כדי להזיז קצת את הגוף ,וגם כדי לא לשהות לבד
במחיצתו .הלכתי על הכביש הצר ,שהתעקל במקביל לקו החוף .מדי
פעם עברה מכונית ,פה ושם חלפו על פניי תיירים שהשכימו לרוץ,
אבל די נלחצתי להסתובב כך לבד הרחק מהמעגן .המטעים בצדי
הדרכים נראו לי כמו זירה קלאסית לאונס תיירת ,וכל מיני תמונות
עלו במוחי .כשראיתי עץ תאנים קטפתי כמה כדי להרגיע את עצמי.
"מי שאוכל לבד מת לבד ",אמר גבר זר בעברית.
"לא ידעתי שיש כאן עוד ישראלים ",עניתי.
"היאכטה שלנו עוגנת קרוב אליכם ,שמענו אתכם בלילה .הגענו
די מאוחר כי הייתה לנו איזו תקרית .כמה חוליגנים ציירו לנו על
היאכטה צלב קרס וחתכו את החבל שחיבר את היאכטה למעגן.
התלוננו במשטרה ,גבו מאיתנו עדויות .נאלצנו להתעכב ביציאה וכל
היום שלנו השתבש".
"מה אתה אומר? נשמע מפחיד ",הגבתי.
"שטויות ,שיט הפנז .טעים החרא הזה ",אמר וקטף עוד תאנה.
הוא עצמו נראה קצת כמו מנגו .ג'ינג'י כתמתם ,גובה ממוצע ,עגלגל
משהו.
"נשמע שאת והחברים שלך עושים חיים".
"אפשר לא ליהנות מחופשה כזאת?" עניתי כאילו לא העברתי שני
לילות רצופים בנדודי שינה.
"אני והחברים שלי מפליגים יחד כבר עשר שנים .היינו יחד
בלבנון ",אמר והחל לספר על ההפלגות המרובות שעשו בצוותא" ,אני
מקווה שאני לא מלאה אותך".
"בכלל לא ,האמת שהצעידה לבד קצת הלחיצה אותי ",רמזתי
שאשמח לחברה.
נעים מאוד ,דייזי ",הוא הציג את עצמו" ,קיצור של דייב זינגר".
"דייזי ,כמו ב'נהג של מיס דייזי'?" שאלתי.
"כן ",הוא אישר" ,החברים שלי נתנו לי שם של אישה".
109
