Page 114 - 23322
P. 114
תמי שמש קריץ
עייף ,והוא התעצבן ואמר שהוא לא חייב לתת לי דין וחשבון ",נעמי
שיתפה אותי ואת דבי" .סתם" היה לדידה סתם ביטוי שמחפה על
משהו בלתי סתמי בעליל" .עייף ,טוב שהוא לא אמר לי שיש לו כאב
ראש .מה הוא ,בחורה?"
"יש בעיות ,בנות?" עמרי התקרב לאזור להכניס איזה אביזר
לתיבת הכלים.
"לא ,מה פתאום ,הכול עשר ,עשר עגול ",נעמי השיבה.
"אז יאללה ,יוצאים ",בישר הסקיפר.
במהלך ההפלגה נעמי ונוני כמעט לא החליפו מילה .דבי ואני היינו
מבחינות בכך גם אילו לא שותפנו בסוד הצרות בגן העדן ,אבל דומה
היה שברוכי ועמרי לא קלטו דבר .על פני השטח הכול התנהל כרגיל,
היו מוזיקה ברקע ,דיבורים ,עצירה לצורך קפיצה למים ,הפלגה ליעד
הבא .יצאנו מוקדם מהרגיל לוודא שתהיה לנו חניה ,כי לדברי עמרי
היעד שאליו הפלגנו הפעם הנו יעד פופולרי בקרב אנשי היאכטות.
הצפיפות במעגן שאליו הגענו הייתה באמת גדולה מהרגיל .הניסיון
הראשון של הסקיפר להשתחל לא עלה יפה ,עמרי התרוצץ מצדה
האחד של היאכטה לצדה השני ,נתן הוראות ,וכשעמדתי בדרכו פלט
בזעם" :נעמה ,עופי מכאן!"
שמעתי נכון? פניי האדימו" ,עופי? עופי?"
"אל תתייחסי ",נעמי לחשה לי" ,אני אף פעם לא לוקחת ללב
דברים שאנשים אומרים כשהם בלחץ ".דברים שאנשים אומרים
לאחרים ,אולי ,חשבתי .כשאומרים לה משהו לא נחמד ,היא קצת פחות
סלחנית .חשדתי שעמרי לא היה מעז להתפרץ כך עליה ,והמחשבה
העצימה את עלבוני" .כל הכבוד ",טפחה נעמי על שכמו בחוסר טקט,
כשעמרי הצליח לבסוף לעגון" .תודה ,יקירה ",הוא השיב לה מרוצה.
העיקר שכולם מרוצים ,חשבתי במרירות .נעמי מודה לו ,הוא מודה
לה על התודה ,אידיליה!
"כמה קשה זה היה?" שאלה אותי דבי כשנותרנו רגע לבד.
"כמה קשה תלוי בכמה את רכה ",עניתי.
114
