Page 112 - 23322
P. 112
תמי שמש קריץ
התחמושת" ,אמרה שהיא עושה זאת כמחווה ליאכטת בוגרי מלחמת
לבנון ושאלה אם יש לי במקרה עוד כמה שירי להקות צבאיות.
"אין לי ,רוצה את פס הקול של הטיטניק?" צחקתי.
"חס ושלום ,אני סומכת על הסקיפר בעיניים עצומות ",התחנפה.
"דאטס דה ספיריט ",התלהב עמרי" ,יאללה ,אכלתם? שבעתם?
הגיע הזמן לצאת שוב לים".
במהלך ההפלגות לא הייתי במיטבי .תפסתי פינה מרוחקת ,שמתי
אוזניות עם המוזיקה שלי ושקעתי בהרהורים :משבר גיל ההתבגרות
של נגה ,הריחוק ביני ובין אדם ,הכול צף ועלה .הפלירטוט עם ברוך
שימח אותי ,אבל היה לי ברור שלא יוביל לשום מקום.
"רגע עוזבים אותך ,וכבר את מוצאת מעריץ חדש?" שאל ברוך.
"שנייה ",שלפתי את האוזניות" ,היה מעריץ ישן?"
"זה תלוי ",הוא ענה" ,כמה ימים קודם זה נחשב?"
הרגשתי כמו פרח ,שעלי הכותרת שלו נסגרים בלילה ונפתחים עם
עלות החמה .פרח זה יפה ,אבל אני לא חסודה כמו נעמי .לא פרח ולא
בטיח ,סתם קלות דעת .גבר תפוס אומר לי שהוא מעריץ אותי ,הייתי
אמורה לקלוט שאין לי ממה להתלהב .טוב ,אולי ביאכטה הקליטה
לא משהו ,ובכל זאת היה מצופה שלא אתבלבל .לעזאזל ,מחכים לי
בבית בעל ,שתי ילדות ,לא הכול מושלם ,אבל החיים הם לא יאכטה
בלב ים .מתי אלמד לשמור על עצמי? ובכלל ,האם זה מה שאני באמת
רוצה? האם דחיתי את המחזר הכסוף המפוקפק ,שניגן רחמנינוב באחד
הערבים אצל נעמי ,בשביל להיענות לחיזוריו של הגבר הזה ,שיש לו
בארץ חברה צעירה? הרי מאיה כגן ,החברה המפורסמת של ברוך ,לא
הצטרפה להפלגה רק בגלל שההצגה שבה כיכבה בדיוק עלתה לבמות.
החבר שלה מפזר לעברי איתותים רק בגלל שהיא לא נמצאת לידו,
זה הכול .זה הכול? אולי רק למי שלא נהיה לה ראש כחול .לי ,לי!!
112
