Page 110 - 23322
P. 110

‫תמי שמש קריץ‬

                                               ‫"מצחיק‪ ",‬אמרתי‪.‬‬
‫"אני שמח שאני מצחיק אותך‪ ,‬אשתי אומרת שהמזל שלי הוא‬

                                          ‫שאני עדיין מצחיק אותה‪".‬‬
                                         ‫"אישה חכמה‪ ",‬השבתי‪.‬‬
‫"אשתי היא באמת אישה חכמה‪ ,‬בזכותה הגעתי לכל מה שהגעתי‪".‬‬
                                ‫"למה הגעת?" שאלתי כמתבקש‪.‬‬
‫"בואי נגיד שאם הייתי רוצה‪ ,‬הייתי יכול להפסיק לעבוד‪ .‬יש לי‬
‫עסק שקשור באבטחת מידע‪ ,‬וכבר העברתי את הניהול השוטף לידיים‬
                     ‫אחרות‪ .‬במה את עוסקת‪ ,‬אם מותר לי לשאול?"‬
‫סיפרתי שהייתה לי תוכנית ברדיו ושעכשיו אני די־ג'יי‪ ,‬והוא‬
‫התנצל משום שלא הכיר את שמי‪" .‬אני לא קורא מדורי רכילות‪ ,‬רק‬
                                   ‫את המדורים הכלכליים‪ ",‬הסביר‪.‬‬
‫"זה בסדר‪ ,‬גם אני לא הכרתי את השם שלך‪ ,‬לא קוראת מדורים‬

                                                 ‫כלכליים‪ ",‬החזרתי‪.‬‬
                                              ‫"אחת אפס!" קרא‪.‬‬
‫צעדתי בחברתו כל הדרך חזרה למרינה‪ ,‬וכשהגענו חבריו נופפו‬
‫לו מהיאכטה‪ .‬ראיתי סימני כוויות על פניו של אחד מהם‪ ,‬והנחתי‬
‫שנשרף באחד הקרבות בלבנון‪" .‬טוב שנזכרת להגיע‪ ,‬אנחנו מוכנים‬
‫לתזוזה‪ ",‬אמר מישהו מהם‪" ,‬עם מי יש לך הכבוד?" דייזי הציג אותי‬
‫בפניהם‪ ,‬ולפני שהמשכתי בדרכי הם אמרו שבטח עוד נתראה‪ ,‬כי‬
‫כולם מפליגים בערך לאותם יעדים‪" ,‬את יודעת לאן אתם מפליגים‬

                                                              ‫מפה?"‬
                            ‫"לא ממש‪ ,‬הסקיפר מחליט‪ ",‬השבתי‪.‬‬
‫"ואת מרוצה מההחלטות שלו? לא‪ ,‬כי אם את לא מרוצה‪ ,‬את‬
‫יכולה לעבור אלינו‪ ",‬התבדח השרוף‪ .‬המחשבה להמשיך בשיט רק עם‬

                                     ‫גברים נשמעה לי חביבה דווקא‪.‬‬
‫"אני מסודרת‪ ,‬תודה‪ ",‬השבתי והזדרזתי להמשיך בדרכי‬
‫ל"אפרודיטה"‪ ,‬כדי לא לעכב חלילה את היציאה של היאכטה שלנו‬
‫מהמעגן‪ .‬החברים שלי עוד שתו את הקפה הראשון‪ ,‬נראה שרובם רק‬

                                ‫‪110‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115