Page 115 - 23322
P. 115
אהבה בנסיבות מחמירות
"אני אוהבת את הניסוחים שלך ",החמיאה לי.
דבי ידעה לתמוך באישה אחרת ,לא כמו נעמי שבחרה ללקק
לסקיפר את התחת דקה אחרי שהתפרץ עליי .אז הוא עלב בי ,שטויות,
העיקר שהביא אותנו לארץ המובטחת .ביוון ,הארץ המובטחת היא
היעד הבא .בסדר ,אז החניה שהסקיפר המדופלם מצא הייתה רחוקה
הפעם מהמזח ,נצטרך להגיע לחוף בדינגי ,סירת גומי .לא נורא,
נתגבר ,ושגם החברה שלה ,אני ,תתגבר על העלבון ותגיד יפה תודה
לסקיפר שהביא אותנו לחוף כל כך יפה.
ואכן ,עמרי הביא אותנו ליעד יפה במיוחד .ירדנו לחוף בשתי
נגלות ,כי בדינגי לא היה די מקום לכולם .ההליך מתנהל כך:
חבל ארוך נקשר לדינגי ונשרך בעקבות סירת הגומי ,בעודו מוחזק
בצדו האחר בידי מישהו שנשאר על היאכטה .כשהנגלה הראשונה
מגיעה לחוף ,הדינגי נמשה חזרה אל היאכטה בעזרת החבל ,ורק אז
מתאפשרת עליית הנגלה השנייה .העניין הזה מסרבל את הירידה
לחוף ,כי כשהיאכטה לא עוגנת ליד המזח ,אי אפשר לרדת אליו בלי
הדינגי ,אבל הסרבול היה שווה את המאמץ.
פיסקרדו ,העיירה הציורית שאליה הגענו הפעם ,היא פנינה
תיירותית ידועה .לא פלא שתיירים רבים עולים אליה לרגל .ברגל,
ביאכטה ,מה זה משנה .התיישבנו באחד מבתי הקפה והתפעלנו
מהאווירה התוססת .עמרי סיפר על מסעדה טובה מרוחקת שזכר
מביקור קודם ,וסוכם שנאכל בה את ארוחת הערב .הוא יצא להסתובב
בגפו ,וברוך קם קצת אחריו ויצא אף הוא לשוטט לבד .אולי בכל זאת
גם נציגי האגף הגברי חשו במתח באוויר ,משהזוג המלכותי דומם את
מנועיו.
"אתה מוכן להגיד לי מה עובר עליך היום?" נעמי פנתה לנוני.
"את רוצה לפתוח את זה לידן?" נוני הסתכל על דבי ועליי.
"אין לי בעיה עם זה ",היא השיבה לו בלי למצמץ .מסוג התשובות
שתמיד עוררו את קנאתי .בשביל לריב בנוכחות זרים צריך מידה
של ביטחון עצמי .כשלעצמי ,לא הייתי מרגישה בנוח לריב עם בן
115
