Page 108 - 23322
P. 108
תמי שמש קריץ
דיברנו .הוא סיפר שעבד עשר שנים כשכיר לפני שפתח את המסעדה,
כי כיוצא קיבוץ לא היה לו גב כלכלי .ההצלחה לא באה לו מן ההפקר,
עד היום הוא עובד סביב השעון ,הבהיר .אחר שאל על העבודה שלי
ברדיו ,התעניין בעיסוקי כדי־ג'יי והציע שאקח יחצ"ן שישחיל את
שמי בעיתונים ,כפי שעושה משרד היחצ"נות עם המסעדה שלו .לאדם
אין גישה למטבח ,מקסימום הוא מכין סלט ,האינטימיות הזאת של
הבישול גרמה לי לדמיין את ברוך כבן זוג .בן זוג שיודע לבשל ,תענוג!
"הגענו!!" קולה של נעמי קטע את השיחה" ,צריכים עזרה?"
"לא ,אבל את יכולה לשים לנו מוזיקה ",השיב ברוך.
"ברור ,נעמה ,איך לא דאגת לזה קודם?" שאלה אותי.
"אני סו־שף ,עושה רק מה שאומרים לי ",התנצלתי.
נעמי ודבי ערכו את השולחן בתוך היאכטה ,וכשהתיישבנו לאכול,
ברוך הרים כוסית" ,לחיים!" אמר" ,ותודה לנעמה שעזרה לי להכין
את הארוחה".
"הכול נורא טעים ",אמרה נעמי" ,בקצב הזה אני עוד אשמין".
"גם אני מפוצץ ,יש קינוח?" צחק עמרי.
הטארט טאטן גרם לכולנו ללקק את האצבעות ,אבל הקינוח
האמיתי היה מסיבת הריקודים הספונטנית שפצחנו בה ,כשהעליתי
במערכת ההגברה את אחד מפסי המוזיקה שהכנתי" .אין עליי ,הבאתי
לכם די־ג'יי ,שף ,סקיפר ,חשבתי על הכול ",צחקה נעמי .רק על השוטר
המקומי ,שהגיע וביקש שננמיך את המוזיקה כי היא מפריעה לדיירי
היאכטות השכנות ,היא לא חשבה .אחרי שהרוחות נרגעו ,סידרנו את
הבלגן והתארגנו לשינה .ברוך אמר לי חרישית שהוא מקווה שבמעגן
המסודר לא תהיה לי בעיה להירדם .תהיתי אם ציפה להזמנה חוזרת.
עניתי שאני בסדר ,ובכל זאת התעוררתי בחמש לפנות בוקר מעקיצת
יתוש ,ולא הצלחתי להמשיך לישון.
תרנגול קרא .הכפר עוד נם ,אף אדם לא נראה מסתובב בשביליו.
אני יודעת כי עליתי לסיפון לראות אם מישהו התעורר במקרה .חזרתי
לתא משנוכחתי שאין עם מי לדבר ,וכשיצאתי שוב כעבור שעה ,ראיתי
108
