Page 102 - 23322
P. 102
13
העוגן שוב הורם ,ועמו עלה מפלס מצב רוחי .דבי הופקדה על מתג
ההנעה של שרשרת העוגן ולאור הצלחתה בהפעלתו ברגש לפי הצורך,
העניק לה עמרי את הכינוי "נערת העוגן" .נעמי העלתה את הפנדרים
מצדי היאכטה ,ונוני קפץ למים ,כי החבל שנקשר למעגן נשמט ושקע
במצולות .כשהוא אחז בחבל הוא קרא לעברי" ,נעמה ,אני זורק אלייך,
תתפסי" .הושטתי ידיים לתפוס את החבל שהונף ,ולרוע המזל הוא
נשמט מידיי למים במרחק מה מנוני ,ששוב צלל פנימה לאתר אותו.
עמרי תקע בי מבט מזרה אימה ונהם" ,אני מקווה שהחבל לא נתקע
בפרופלור הפעם" .שטויות ,קורה ",ברוכי הרגיע אותי .הסמקתי קלות
ונשמתי לרווחה כשנוני יצא מהמעמקים עם החבל בשלמותו.
הפעם הייתה רק עצירת ביניים .עמרי ונוני מילאו את מכל המים
ביאכטה .נאמר לי שזה ייקח קצת זמן ,אז ירדתי לחוף במעגן ,הזמנתי
קפה ופתחתי את מחברת המסע ,אבל די מהר נקראתי לעלות חזרה.
ברוכי חיכה לי ואסף אחריי את הקרש המחבר בין הרציף ליאכטה.
"כבר יש עמוד ראשון ברב־מכר?" שאל" .אף לא שורה ",צחקתי.
הייתי צוחקת גם אילו היה אומר שהשמים כחולים .נוכחותו השרתה
עליי שמחה לא ברורה .בעצם ,היא הייתה ברורה כקריסטל .אילו
הייתי חתולה ,המבטים והחיוכים שהחזרתי לו היו מוחלפים בזנב
מזדקר .השתדלתי שאיש לא יבחין שיחסו האוהד מסב לי הנאה ,אלא
שבניגוד לחברה המפורסמת שחיכתה לברוך בארץ ,אני לא הייתי
כזאת שחקנית טובה.
102
