Page 101 - 23322
P. 101

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

                          ‫"ואיזו שפה היא מדברת?" זרמתי איתו‪.‬‬
                                       ‫"דנית‪ ,‬כמובן‪ ",‬ענה ברוך‪.‬‬
                                               ‫"מצחיק‪ ",‬אמרתי‪.‬‬

‫"תגידי‪ ,‬את רוצה שאשכב לידך עד שתירדמי? אהיה ג'נטלמן‪,‬‬
                                                      ‫מבטיח‪ ",‬קרץ‪.‬‬

‫"ברור‪ ,‬יש לך בתולת ים על הסיפון‪ ,‬מה אתה צריך אותי?" צחקתי‪.‬‬
‫"או‪ ,‬ככה יותר טוב‪ ,‬אני רואה שהכדור כבר מתחיל להשפיע‪ .‬אז‬

                                         ‫מה את אומרת?" שאל שוב‪.‬‬
                                ‫"כן‪ ,‬זה יעזור לי‪ ,‬תודה‪ ",‬השבתי‪.‬‬
‫הוא נכנס איתי לתא ונשכב לצדי במיטה הזוגית הלא גדולה‪.‬‬
‫הנוכחות שלו הרגיעה אותי‪ ,‬עצם העובדה שלמישהו אכפת‪" .‬לא‬
‫יודעת מה הייתי עושה אם לא היית יוצא אליי‪ ",‬אמרתי בהקלה‪,‬‬

                                     ‫"בזכותך אולי אצליח להירדם‪".‬‬
‫וזהו‪ ,‬אני לא זוכרת מה היה אחר כך‪ .‬הגוף שלי רפה בהדרגה עד‬
‫ששקעתי בשינה‪ .‬בבוקר ברוך לא היה בתאי‪ .‬אין לי מושג באיזה שלב‬
‫יצא ממנו‪ .‬כשנתקלנו זה בזו למחרת‪ ,‬הוא חייך חיוך רחב‪" .‬בוקר‬
‫טוב‪ ",‬בירך אותי‪ .‬אכלנו עם כולם את ארוחת הבוקר‪" .‬הערב אני מכין‬
‫את הארוחה‪ ",‬חזר על ההבטחה שהשמיע בפניי כשדיברנו על החוף‪.‬‬

                                                 ‫"יש!!" קראה נעמי‪.‬‬
‫חיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו יזמין אותי להצטרף אליו בקניית‬
‫המצרכים‪ .‬עד אז שאבתי הנאה מכך שבלי לתאם זאת מראש‪ ,‬שנינו‬
‫בחרנו לא להזכיר את אירועי הלילה‪ .‬אחרי השיחה בערב הראשון לא‬
‫התחשק לי לנדב את המידע‪ ,‬ושמחתי שגם לברוך לא היה דחוף לספר‬
‫שהשכיב אותי לישון‪ .‬ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬הסוד הקטן חיבר ביני ובין‬
‫השף‪ ,‬שמאותו רגע ואילך הפך מלאך‪ .‬או־קיי‪ ,‬אז למלאך הגואל יש‬
‫חברה צעירה‪ ,‬אז מה? אנחנו ביוון‪ ,‬על יאכטה‪ ,‬שתלך לעזאזל החברה‬

                                                          ‫שבישראל‪.‬‬

                                ‫‪101‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106