Page 119 - Step and repeat document 1
P. 119
לעשות פרצופים ׀ 119
"את לא נראית אותו דבר ",אמברוז אמר בבוטות.
"אממ ,תודה .זה סוג של הקלה ",אמרה פרן בכנות .אמברוז נראה
מופתע ופיו התעקל קלות .פרן חשה שהיא מחייכת יחד איתו.
"השלדה קצת התעקמה .את צריכה לנסות לרכוב עליהם .לראות
אם את יכולה להגיע הביתה ".אמברוז דחף את האופניים לעברה,
ופרן תפסה את הכידון ,לוקחת אותו מידיו .לשנייה ,האור מפנס
הרחוב האיר ישר על פניו .פרן הרגישה שעיניה מתרחבות ,הנשימה
נעתקת מגרונה .אמברוז כנראה שמע את שאיפת האווירה המהירה
כי מבטו ננעל על מבטה לשבריר שנייה ,לפני שנרתע לאחור .אחר
כך הסתובב והתחיל לרוץ מהר בצעדים שוטפים לאורך הרחוב.
בגדיו השחורים מתמזגים עם החשכה ומסתירים אותו כמעט מיידית.
פרן צפתה בו ,קפואה במקומה .היא לא הייתה היחידה שלא נראתה
אותו דבר.
אוגוסט 2004
"למה אף אחד לא נותן לי לראות מראה ,אבא?"
"כי זה נראה גרוע יותר ממה שזה באמת".
"ראית איך אני נראה ...מתחת?"
"כן ".לחש אליוט.
"ואמא?"
"לא".
"היא עדיין לא אוהבת להסתכל עליי ,אפילו כשאני כולי חבוש".
"זה מכאיב לה".
"לא ,זה מבהיל אותה".
אליוט הסתכל על בנו ,על הפנים העטופות בתחבושת .אמברוז
ראה את עצמו בתחבושות וניסה לדמיין איך אבא שלו רואה אותו.
לא היה הרבה מה לראות ,כמו מומיה של ליל כל הקדושים עם חלפים.
