Page 141 - Step and repeat document 1
P. 141
לעשות פרצופים ׀ 141
"בכיתה י"א ,חופשת חג המולד .ראינו סרטים אצל ביילי ,זוכרת?
את הרגשת לא טוב והלכת הביתה לפני שהסרט נגמר .אבא של
ביילי עזר לביילי לצאת מכיסא הגלגלים שיישב על הספה .דיברנו
וצחקנו ו ...אז החזקתי את לו את היד .ולפני שהערב נגמר ...גם
נישקתי אותו".
פרן הייתה המומה .ביילי אף פעם לא סיפר לה .לא אמר מילה.
מחשבותיה סבבו שוב ושוב ,כמו עכבר בתוך גלגל ,רץ במעגלים ואף
פעם לא מגיע לשום מקום.
"זאת הייתה הפעם היחידה?" שאלה פרן.
"כן .הלכתי הביתה באותו לילה וכשראיתי את ביילי אחרי חופשת
חג המולד ,הוא התנהג כאילו זה לא קרה מעולם .חשבתי שהרסתי
הכול .חשבתי שהוא ירצה שאהיה החברה שלו ,סוג של רציתי להיות.
אבל גם פחדתי".
"פחדת ממה?"
"פחדתי שאפגע בו ,או שאני אבטיח הבטחות שלא אוכל לקיים".
פרן הנהנה .היא הבינה .אבל כאב לה על ביילי .אם היא הכירה
את ביילי ,והיא אכן הכירה ,הנשיקה הייתה רגע מכונן .אולי כדי להגן
על ריטה ,אולי כדי להגן על עצמו ,הוא שמר את הרגע הזה לעצמו.
"ואז בקר הגיע .הוא היה כל כך עקשן .והוא היה מבוגר יותר ואני
פשוט ...נסחפתי ,כנראה".
"אז את וביילי אפילו לא דיברתם על זה אף פעם?"
"בלילה שלפני החתונה שלי ,ביילי התקשר אליי .הוא אמר לי לא
לעשות את זה".
"באמת?" שאלה פרן .הלילה הזה היה מלא הפתעות.
"כן .אבל אמרתי לו שכבר מאוחר .ביילי ממילא טוב מדי בשבילי".
"איזה קשקוש ,ריטה ",פלטה פרן.
ריטה קפצה כאילו פרן נתנה לה סטירה.
"אני מצטערת .אבל זה פשוט תירוץ לא לעשות את מה שקשה
לעשות ",אמרה פרן בבוטות.
"אה ,באמת?" התפוצצה ריטה" .תראו מי שמדברת .את היית
