Page 40 - Step and repeat document 1
P. 40
40׀ איימי הרמון
כל שנדרש הייתה תנועה קצרה של ראשו וחבריו של אמברוז
קיבלו את המסר ,והמשיכו ללכת בלעדיו ,מביטים בסקרנות בפרן.
"אני כבר אסע עם גרנט ,ברוזי ",קרא פולי" .נתראה מחר".
אמברוז נופף לחבריו לשלום ,אבל עיניו רפרפו קצת מעל לראשה
של פרן ,כאילו הוא משתוקק בכל ליבו להיות רחוק ממנה .פרן מצאה
את עצמה מצירה על שהעימות הזה לא התרחש אפילו שבוע אחד
מאוחר יותר .ביום שני מורידים לה את הגשר מהשיניים .היא הרכיבה
את הגשר במשך שלוש שנים ארוכות .אילו הייתה יודעת שזה יקרה,
ייתכן שהייתה מנסה להרגיע את שיערה הנפוח .והייתה משתמשת
בעדשות המגע שלה .במקום זה ,היא עמדה שם ,כששיערה המתולתל
קופץ לכל כיוון ,משקפיה מורכבים על אפה ,לבושה בסוודר שכבר
לבשה שנים ,לא משום שהוא החמיא לה אלא משום שהיה נוח .זה
היה סוודר עבה בגוון חיוור של כחול ,שלא תרם דבר לעור פניה
או לגזרתה השברירית .כל זה הבזיק במוחה כשלקחה נשימה עמוקה
והושיטה לו את המעטפה הגדולה.
"הנה .כל הפתקים ששלחת לריטה .הנה הם".
אמברוז הושיט יד ולקח אותם ,כעס חלף על פניו .ועיניו מצאו
מייד את עיניה ,מצמידות אותה אל הקיר.
"אז את השתעשעת לך ,אה?"
"לא ".פרן נרתעה מהצליל הילדותי בקולה .הוא תאם את גזרתה
הילדותית ואת ראשה הכפוף.
"למה עשית את זה?"
"הצעתי הצעה .זה הכול .חשבתי שאני עוזרת לריטה .היא חיבבה
אותך .ואז זה יצא משליטה ,אני מניחה .אני ...מצטערת ".והיא אכן
הצטערה .הצטערה נואשות .הצטערה שזה נגמר .הצטערה על כך
שלעולם לא תראה יותר את כתב ידו על נייר ,לא תקרא את מחשבותיו,
לא תכיר אותו קצת טוב יותר בכל פתק נוסף.
"כן .לא משנה ",אמר .היא וריטה פגעו בו והביכו אותו .וליבה של
פרן כאב .היא לא התכוונה להביך אותו .אמברוז פסע לכיוון היציאה
בלי לומר מילה נוספת.
