Page 50 - Step and repeat document 1
P. 50
50׀ איימי הרמון
אימו רצתה שיהיה שחקן פוטבול ,כי הוא היה גדול לגילו .אבל
בפעם הראשונה שבה צפה במשחקים האולימפיים ,פוטבול הפך להיות
כינור שני .זה היה באוגוסט ,1992אמברוז היה בן שבע ,וג'ון סמית'
זכה במדליית הזהב השנייה שלו בברצלונה ,כשניצח בגמר מתאבק
מאיראן .אליוט יאנג רקד בסלון ,איש קטן שמצא לעצמו ניחומים
על המזרן .זה היה ספורט שקידם בברכה את הגדולים ואת הקטנים
כאחד ,ואף על פי שמעולם לא היה מתמודד רציני ,אליוט יאנג אהב
את הספורט הזה וחלק את האהבה הזאת עם בנו .באותו הלילה ,הם
התאבקו על השטיח בחדר המשפחה .אליוט הראה לאמברוז את
היסודות והבטיח לו שירשום אותו למחנה ההיאבקות של המאמן שין
בשבוע שאחרי כן.
האוטובוס היטלטל וקיפץ ,פגע במהמורה בכביש ואחר כך המשיך
במאמץ על הכביש הראשי ,מותיר את האנה לייק מאחור .כשהוא
יחזור הביתה זה ייגמר ,יסתיים .אבל אז הטירוף יתחיל באמת ויצפו
ממנו להחליט באיזה קולג' הוא יתאבק ,מה ללמוד ,והאם הוא יצליח
להתמיד תחת הלחץ .כרגע הוא פשוט היה עייף .הוא חשב אולי
להפסיד .ואם הוא יפסיד ,אז הכול פשוט ייעלם?
הוא הניד בראשו בתקיפות ובינז קלט את התנועה וקימט את
גבותיו בתמיהה ,חושב שאולי אמברוז מנסה לומר לו משהו .אמברוז
הסתכל החוצה מבעד לחלון ,מתעלם ממנו .הוא לא יפסיד .זה לא
יקרה .הוא לא ייתן לזה לקרות.
בכל פעם שאמברוז כמעט התפתה להוריד הילוך ,המשרוקית
הייתה נשמעת והוא היה מתחיל להתאבק ,והמתחרה שבתוכו לא היה
מוכן — לא היה מסוגל — להפסיד בלי לתת את כול כולו ואת כל מה
שיש לו .הספורט היה ראוי לזה .אביו ,המאמן שלו ,הקבוצה שלו,
העיירה ,גם הם היו ראויים לזה .הוא רק רצה למצוא דרך לשים הכול
מאחוריו ...רק לבינתיים.
