Page 114 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 114

‫"חה‪ ",‬נשף החתול‪.‬‬
          ‫התוצאה הייתה חד־משמעית‪ִ :‬זי ָלאס בחוץ‪.‬‬
   ‫"טוב‪ ,‬שיהיה‪ ",‬רטן ִזי ָלאס‪" .‬אבל אוי לך אם תאכזב‬
‫אותנו!" הוא הוסיף בקול מבודח ותקע אגרוף בזרועו של‬

                                                ‫ג'ו חברו‪.‬‬
             ‫ומי יהיה הכי מוצלח במטלות שטותיות?‬

                    ‫באותו רגע נשמעו דפיקות בדלת‪.‬‬
  ‫ְפ ַר ְנ ָקה התכווצה בכיסאה‪ .‬אוי‪ ,‬לא! זה מר מֹו ִריסֹון?‬

                                   ‫זה היה רק המנהל‪.‬‬
       ‫הוא נופף בגאווה בדף שאחז בידו וקרא בקול‪:‬‬
  ‫"הרעיונות השנונים הרבים שכנעו את ֶח ֶבר השופטים‪.‬‬
   ‫המנ ָחה הבלונדינית היא ממש כישרון!" המנהל הביט‬
 ‫ב ֶה ֶל ָנה בהערכה‪" .‬הכיתה זוהרת בידע העשיר שלה‪ .‬מי‬
   ‫בכלל מסוגל לדעת את שמות כל הזוכים בפרס נֹוֵּבל‬

                      ‫בשלוש השנים האחרונות? נפלא!"‬
‫למקס נוספו כמה סנטימטרים לגובה‪ִ .‬אי ָדה התרגזה‪.‬‬
‫לא הזכירו שם את מטלות הכתיבה הסּוֶּפר־קשות שלה!‬

  ‫והיא התאמנה כל כך הרבה בשביל זה‪ֶ .‬הריֶּברט זיגמן‬
                        ‫התנדנד על קצות הבהונות שלו‪.‬‬

                         ‫‪114‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119