Page 119 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 119

‫עיניה של ְפ ַר ְנ ָקה נפערו לרווחה‪ .‬מאז ומתמיד היא‬
                                ‫חלמה שתהיה לה חולדה‪.‬‬

 ‫גם החיה הקסומה נראתה מאושרת‪" .‬קּול‪ֵּ ,‬בייּבי!" קּוֶּפר‬
      ‫הביטה היישר בעיניה של ְפ ַר ְנ ָקה‪" .‬איזה מזל יש לי!"‬

  ‫בזינוק אחד עברה החולדה מכפות ידיו השטוחות של‬
  ‫מר מֹו ִריסֹון לכתפה של ְפ ַר ְנ ָקה‪ ,‬וכרסמה בהתלהבות את‬
‫השיער השחור שלה‪ְ .‬פ ַר ְנ ָקה המופתעת הניחה לה לעשות‬

   ‫זאת‪ .‬החולדה לחשה‪" :‬אפילו בלונדון אין בנות מגניבות‬
                                            ‫כאלה‪ ,‬באמת!"‬

       ‫ְפ ַר ְנ ָקה זרחה מאוזן לאוזן‪ .‬היה קשה לה להאמין‪.‬‬
     ‫וואו! היא קיבלה חולדה! חולדה מדברת! מלונדון! אף‬
   ‫אחד בכיתה לא ראה מעולם את הילדה הזועפת הזאת‬

                                           ‫מאושרת כל כך‪.‬‬
  ‫קּו ֶּפר הביטה סביבה בעיני הכפתורים הערניות שלה‪.‬‬
  ‫"מה קורה כאן?" היא ראתה את המצלמה שעדיין ניצבה‬
‫בכיתה‪ .‬היא ראתה את הזרקור‪ .‬היא ראתה את הּכרזה של‬
  ‫השעשועון וראתה גם את השמות על הלוח‪ .‬היא חיברה‬

           ‫דבר לדבר ונעמדה בכעס על רגליה האחוריות‪.‬‬
 ‫"היי‪ ,‬טיפשים ש ְּכמֹו ֶכם! מדּוָּבר כאן במופע בטלוויזיה?‬

                            ‫‪119‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124