Page 122 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 122

‫היא פשוט סיפרה את הכול לקּו ֶּפר‪.‬‬
  ‫בכיתה היא הרגישה שאף אחד לא מבין אותה‪" .‬כולם‬
‫שם ילדותיים כל כך‪ ".‬ובבית חשבה ָקא ָיה אחותה הבכורה‬

      ‫שהיא ילדותית‪ ,‬ובדרך כלל הסתגרה בחדר שלה עם‬
              ‫מוזיקה רועשת‪" .‬היא חושבת שאני תינוקת‪".‬‬

‫קּוֶּפר סיפרה לה על החיים שלה בלונדון בין פחי אשפה‬
                                             ‫וצינורות ביוב‪.‬‬

 ‫"ואז עבר שם מר מֹו ִריסֹון באוטובוס שלו ואסף אותְך?"‬
    ‫ביקשה ְפ ַר ְנ ָקה לדעת ועברה למדרכה שממול‪ .‬הן כבר‬
                                     ‫כמעט הגיעו הביתה‪.‬‬
   ‫"כן‪ ",‬אישרה החולדה‪" .‬במשך הנסיעה רבתי כל הזמן‬
   ‫עם ִּפי ְנ ִקי בגלל שכל אחד מאיתנו רצה לשמוע מוזיקה‬
          ‫אחרת‪ִּ .‬פי ְנ ִקי רצתה להיטים‪ ,‬ואני רציתי ַּפאנק‪".‬‬
                        ‫ְפ ַר ְנ ָקה צחקה‪" .‬ומי מכם ניצח?"‬
                   ‫"מה את חושבת?" קּו ֶּפר קרצה אליה‪.‬‬

  ‫כשנכנסו לחדר של ְפ ַר ְנ ָקה‪ ,‬תהתה קּו ֶּפר מה עושים שם‬
                         ‫בפינה הדליים עם הצבע השחור‪.‬‬

                           ‫‪122‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127