Page 35 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 35

‫ודירת המגורים של הקרֹו ֶננ ֶּבר ִגים שכנה בקומה‬
                                              ‫הראשונה‪.‬‬

       ‫אבל לא‪ ,‬אלה היו ִפי ְנ ָיה וסידני‪ ,‬הקֹו ָא ָלה שלה‪.‬‬
‫אחרי דקה נשמע שוב צלצול בדלת‪ .‬ועוד פעם‪ .‬ושוב‪.‬‬
‫בשעה שלוש ורבע ישבו תשע חיות ועשרה ילדים בחדר‬

                                      ‫הילדים של ִאי ָדה‪.‬‬
     ‫מלבד הילדים שהיו להם חיות קסומות‪ ,‬הצטרף‬

       ‫אליהם גם מקס‪ .‬שֹוקי פגש אותו במקרה ברחוב‪.‬‬
    ‫"איך הגעתם כולכם לכאן פתאום?" ִאי ָדה הביטה‪,‬‬
   ‫מבולבלת‪ ,‬בילדים ובחיות שבחדר‪ .‬בכל נקודה פנויה‬

                       ‫בחדר עמדו או ישבו ילד או חיה‪.‬‬
   ‫"הפתעה מגניבה‪ ,‬ג'ינג'ית‪ ,‬נכון?" ַר ָּבט חייך בהיסוס‬

        ‫אל חברתו‪" .‬ההזמנה הזאת הייתה הרעיון שלי‪".‬‬
 ‫" ַר ָּבט‪ ,‬איך יכול ָת‪ִ "...‬אי ָדה כעסה לרגע‪ .‬היא לא אהבה‬
‫את הרעיון שמישהו קובע דברים מאחורי הגב שלה‪ .‬אבל‬
  ‫ַרָּבט הביט בה בעיני השועל הזוהרות שלו‪ ,‬שנצצו בגֹו ֵני‬

     ‫ה ִע ְנָּבר ‪ -‬ו ִאי ָדה לא הייתה מסוגלת להמשיך לכעוס‪.‬‬
     ‫היא הוציאה את כל עוגיות השוקולד שהצליחה‬
 ‫למצוא‪ ,‬ו ַרָּבט ו ֶּפ ֶּפרֹו ִני התנפלו עליהן מייד‪ .‬שֹוקי בקושי‬

                           ‫‪35‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40