Page 37 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 37

‫הספר‪ .‬המתחרים היו בני שכבת הגיל שלהם‪ .‬הילדים‬
‫נהנו לנחש את התשובות במקביל למתחרים‪ ,‬ועוד יותר‬

   ‫נהנו להסתכל על המתחרים ‪ -‬כי לפעמים הם נראו‬
                                  ‫ונשמעו די מטופשים!‬

 ‫ִאי ָדה והחברים שלה עברו לסלון והתמקמו בנוחות‬
                                        ‫מול הטלוויזיה‪.‬‬

    ‫ִאי ָדה הדליקה את הטלוויזיה בדיוק ברגע הנכון‪.‬‬
   ‫עכשיו הופיע על המסך שמה של התוכנית‪ְ " :‬ש ִני ֶצלֹון‬
   ‫בלי ִפי ָשלֹון" ִּפ ַע ְנ ָחה ֶה ְנ ִרי ֶי ָטה את הכתוב‪ ,‬וֶּבני צחק‪.‬‬
    ‫על המסך הופיע עכשיו שמו של המנחה‪ַ :‬ק ְר ְס ֶטן‬
‫ַמ ְרקֹו ִני‪ .‬אבל מה ראתה שם ֶה ְנ ִרי ֶי ָטה? "קרטיב מקרוני!"‬
  ‫כולם התפתלו מרוב צחוק כש ֶּבני סיפר להם את זה‪.‬‬
    ‫שיר הנושא נשמע‪ ,‬והקהל רקע ברגליים‪ .‬המופע‬

                                                ‫מתחיל!‬
     ‫"ניצחון או כישלון‪ ,‬מופע בית הספר המשעשע‪,‬‬
   ‫המותח והמטורף ביותר בכל הזמנים!" קרא המנחה‬

                                 ‫וקפץ כמו ליצן באוויר‪.‬‬
       ‫המופע שודר הפעם מאולם בית ספר בעיר‬
    ‫ַל ְייְּפ ִציג‪ .‬אבל האולם בכלל לא נראה עכשיו כמו‬

                          ‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42