Page 98 - 4minim

‫מי שיש לפניו שתי ערבות‪ ,‬האחת קנה‬ ‫הברע תוכלה‬
‫(הענף) שלה אדום‪ ,‬והשניה קנה ירוק‪ ,‬יש‬
‫לקחת האדום‪ ,‬משום “זה אלי ואנווהו"‬

‫(הגר"ח קנייבסקי)‪.‬‬

‫מקום גידול הערבות‬

‫ה‪ .‬התורה קראה לערבה “ערבי נחל"‪ ,‬על‬

‫שם שברובה גדלה על שפת הנחל‪,‬‬ ‫שתי ענפים אלו מאותו עץ ערבה‪.‬‬
‫ומיהו אפילו אם גדלה במדבר או בהרים‪,‬‬ ‫וראוי להדר אחר ערבה שקנה‬
‫שלה אדום משום זה אלי ואנווהו‪,‬‬
‫כשרה לכתחילה (שו"ע סי' תרמז ס"א)‪.‬‬ ‫ומיהו אף ערבה שאין קנה שלה‬

‫וכתב הרא"ש שמעולם לא ראה לרבותיו‬ ‫אדום כשרה ומהודרת‬

‫שדקדקו לקחת ערבות שגדלו על הנחל‪ .‬ומה שקראו להם ערבי נחל‪,‬‬

‫הכוונה למין שרובו גדל על הנחל‪ .‬ויש המהדרים ליקח דוקא ערבה‬

‫שגדלה על שפת הנחלח‪.‬‬

‫פתחי ה_לכות‬ ‫צח‬

‫ח‪ .‬הטעם לזה‪ ,‬שדעת התוספות ועוד ראשונים דבעינן דוקא ערבה הגדלה על שפת הנחל‬
‫ממש‪ ,‬כלשון הפסוק “ערבי נחל"‪.‬‬

‫וראה במשנ"ב (סי' תרמז ס"ק ג) שכתב‪ :‬יש אומרים דיותר טוב לכתחילה ליקח מאותן הגדלים‬
‫על הנחל‪ ,‬אכן מדברי הט"ז משמע שאין צריך לדקדק בזה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובכף החיים (אות ו) כתב‬

‫שטוב להיזהר היכא דאפשר שיהיה ערבה שגדלה בנחל‪.‬‬

‫ובחזו"ע (עמ' שכט) כתב שלהלכה ערבה הגדלה במדבר כשרה‪ .‬ובהערות הביא פלוגתת‬
‫הראשונים בזה‪ ,‬ועוד הביא שבספר גט מקושר כתב‪ ,‬טוב להיזהר היכא שאפשר ליטול ערבה‬

‫הגדילה בנחל‪.‬‬

‫באורל"צ (ח"ד פל"ד ה"א) כתב שיש שנהגו ליטול ערבות הגדלות על יד הנחל דוקא‪ ,‬וכתב‪:‬‬
‫מכל מקום לא נהגו כן‪ ,‬וקשה להיזהר בזה לקחת דוקא הגדלים בנחל‪ ,‬ואפשר לקחת ערבות‬

‫שאינן גדלות ליד נחל‪.‬‬