Page 10 - ALE-2

‫מערת הרשב"י‪ .‬צילום‪ :‬אושרה דיין‬
‫מתוך אתר פיקיוויקי‬

‫רגע לפני שנתקדם‪ ,‬ימשוך את עינינו העץ המרשים‬ ‫במשך ‪ 13‬שנה‪ ,‬התנא רבי שמעון בר יוחאי הידוע‬
‫שבכיכר המעיין‪ .‬רגע לפני שנתקדם‪ ,‬ימשוך את‬ ‫בכינויו "הרשב"י" ובנו רבי אלעזר אשר נדונו יחד‬
‫עינינו העץ המרשים שבכיכר המעיין‪ .‬במקרה זה לא‬ ‫למיתה‪,‬בשל התנגדותם לאימפריה הרומית‪ .‬המסורת‬
‫מדובר בעץ חרוב‪ ,‬כי אם בעץ תות אשר לפי מסורת‬ ‫מספרת כי הם שרדו הודות לשתיית מי המעין‬
‫עתיקה מסייע בגרוש שדים‪ .‬עצי תות משמשים מזון‬ ‫הסמוך ואכילת פירות עץ החרוב שהסתיר את פתח‬
‫לזחלים של טוואי המשי‪ ,‬שעמדו במרכזו של ענף‬ ‫המערה‪ .‬כל העת ששהו במערה למדו האב ובנו תורה‬
‫כלכלי משמעותי בכפר במאה ה‪ .17-‬זחלי הטוואי‬ ‫והעלו על הכתב את סודות חוכמת הקבלה‪ .‬עולי‬
‫ניזונים מעלי העץ ומתגלמים בפקעת‪ .‬מפקעות אלו‬ ‫רגל יהודים רבים פקדו את המקום לאורך השנים‪ .‬גם‬
‫מייצרים את המשי‪ .‬סוד זה היה ידוע לכמה משפחות‬ ‫כיום הסיפור המשפחתי העתיק מושך אליו מאמינים‬
‫מקומיות שהתגוררו כאן באותה תקופה והן התפרנסו‬
‫מהמוצר המבוקש‪ .‬עץ התות זכה להופיע על גבי של‬ ‫ומבקרים רבים‪.‬‬
‫שטר של מאה ש"ח שהוקדש לפועלו של הנשיא‬
‫מהמערה נצעד בשביל היורד לכיוון הכפר עד שנגיע‬
‫השני יצחק בן צבי ולפקיעין‪.‬‬
‫לרחוב‪ ,‬נפנה בו ימינה ונמשיך למעיין הכפר‪ .‬כפי‬
‫בכיכר המעיין‪ ,‬נתוודע לא רק למקור החיים והפרנסה‬ ‫שראינו בתצפית‪ ,‬המסלע המאפיין את הגליל העליון‬
‫של הכפר‪ ,‬כי אם גם למורשת הדרוזית ולמושאי‬ ‫עתיר מעיינות‪ ,‬וכמו במקומות רבים אחרים‪ ,‬גם‬
‫הערצה מקומיים‪ .‬את הכיכר מקשט פסל מסקרן‬ ‫כאן התפתח היישוב סביב המעיין‪ .‬בתי הכפר נבנו‬
‫של הסולטן באשא אל‪-‬אטרש מחזיק ברסן של‬ ‫סביב מקור המים המקומי‪ ,‬וממנו שאבו מים לבתים‬
‫סוס העומד לידו‪ .‬הסולטן היה לסמל לאחר שארגן‬ ‫ולבעלי חיים‪ ,‬לכביסה‪ ,‬לחקלאות ואף להפעלת טחנת‬
‫התקוממויות נגד האימפריות השונות ששלטו‬ ‫קמח‪ .‬כך היה המעיין למוקד משיכה לתושבי הכפר‬
‫ולמקום מפגש שבו מעבירים ידיעות ועושים עסקים‪.‬‬
‫במרחב ברבע הראשון של המאה ה‪.20-‬‬ ‫גם בימינו‪ ,‬המקום שוקק חיים ומסעדות ומדגים‬
‫בצורה טובה כיצד בכוחו של מקור מים מקומי ליצור‬
‫מהמעיין נמשיך ללכת בסמטות ציוריות בעקבות‬
‫שילוט אל בית הכנסת העתיק של פקיעין‪ .‬כמה‬ ‫עוגן לחיי משפחה ולהדק קשרים בין התושבים‪.‬‬
‫סיפורים משפחתיים נשזרו בקורות בית‬
‫הכנסת‪ .‬במקום נמצאות שתי אבנים ובהן‬
‫מסותתים סמלים יהודיים‪ .‬לפי המסורת‪,‬‬
‫אבנים אלו הובאו לכאן על ידי אחת‬
‫המשפחות המייסדות של בית הכנסת‪,‬‬
‫משפחת כהונה שגלתה מירושלים לגליל‬
‫לאחר חורבן בית המקדש‪ .‬המקום שופץ‬
‫כמה פעמים בעת החדשה‪ ,‬ובעשרות‬
‫השנים האחרונות פרסה משפחת זינאתי‬
‫את חסותה על המקום‪ .‬המשפחה התגוררה‬
‫בכפר עם משפחות יהודיות נוספות במשך‬

‫מעיין הכפר‪ .‬צילום‪ :‬אנ"א‬ ‫‪6‬‬