Page 10 - ALE-2
P. 10
מערת הרשב"י .צילום :אושרה דיין
מתוך אתר פיקיוויקי
רגע לפני שנתקדם ,ימשוך את עינינו העץ המרשים במשך 13שנה ,התנא רבי שמעון בר יוחאי הידוע
שבכיכר המעיין .רגע לפני שנתקדם ,ימשוך את בכינויו "הרשב"י" ובנו רבי אלעזר אשר נדונו יחד
עינינו העץ המרשים שבכיכר המעיין .במקרה זה לא למיתה,בשל התנגדותם לאימפריה הרומית .המסורת
מדובר בעץ חרוב ,כי אם בעץ תות אשר לפי מסורת מספרת כי הם שרדו הודות לשתיית מי המעין
עתיקה מסייע בגרוש שדים .עצי תות משמשים מזון הסמוך ואכילת פירות עץ החרוב שהסתיר את פתח
לזחלים של טוואי המשי ,שעמדו במרכזו של ענף המערה .כל העת ששהו במערה למדו האב ובנו תורה
כלכלי משמעותי בכפר במאה ה .17-זחלי הטוואי והעלו על הכתב את סודות חוכמת הקבלה .עולי
ניזונים מעלי העץ ומתגלמים בפקעת .מפקעות אלו רגל יהודים רבים פקדו את המקום לאורך השנים .גם
מייצרים את המשי .סוד זה היה ידוע לכמה משפחות כיום הסיפור המשפחתי העתיק מושך אליו מאמינים
מקומיות שהתגוררו כאן באותה תקופה והן התפרנסו
מהמוצר המבוקש .עץ התות זכה להופיע על גבי של ומבקרים רבים.
שטר של מאה ש"ח שהוקדש לפועלו של הנשיא
מהמערה נצעד בשביל היורד לכיוון הכפר עד שנגיע
השני יצחק בן צבי ולפקיעין.
לרחוב ,נפנה בו ימינה ונמשיך למעיין הכפר .כפי
בכיכר המעיין ,נתוודע לא רק למקור החיים והפרנסה שראינו בתצפית ,המסלע המאפיין את הגליל העליון
של הכפר ,כי אם גם למורשת הדרוזית ולמושאי עתיר מעיינות ,וכמו במקומות רבים אחרים ,גם
הערצה מקומיים .את הכיכר מקשט פסל מסקרן כאן התפתח היישוב סביב המעיין .בתי הכפר נבנו
של הסולטן באשא אל-אטרש מחזיק ברסן של סביב מקור המים המקומי ,וממנו שאבו מים לבתים
סוס העומד לידו .הסולטן היה לסמל לאחר שארגן ולבעלי חיים ,לכביסה ,לחקלאות ואף להפעלת טחנת
התקוממויות נגד האימפריות השונות ששלטו קמח .כך היה המעיין למוקד משיכה לתושבי הכפר
ולמקום מפגש שבו מעבירים ידיעות ועושים עסקים.
במרחב ברבע הראשון של המאה ה.20- גם בימינו ,המקום שוקק חיים ומסעדות ומדגים
בצורה טובה כיצד בכוחו של מקור מים מקומי ליצור
מהמעיין נמשיך ללכת בסמטות ציוריות בעקבות
שילוט אל בית הכנסת העתיק של פקיעין .כמה עוגן לחיי משפחה ולהדק קשרים בין התושבים.
סיפורים משפחתיים נשזרו בקורות בית
הכנסת .במקום נמצאות שתי אבנים ובהן
מסותתים סמלים יהודיים .לפי המסורת,
אבנים אלו הובאו לכאן על ידי אחת
המשפחות המייסדות של בית הכנסת,
משפחת כהונה שגלתה מירושלים לגליל
לאחר חורבן בית המקדש .המקום שופץ
כמה פעמים בעת החדשה ,ובעשרות
השנים האחרונות פרסה משפחת זינאתי
את חסותה על המקום .המשפחה התגוררה
בכפר עם משפחות יהודיות נוספות במשך
מעיין הכפר .צילום :אנ"א 6