Page 13 - ALE-2
P. 13

‫התחלה שנייה – חברת אל ההר‬                          ‫ליישוב נבחר השם המקראי‪" ‬מגדל עדר"‪ַ " :‬ו ִּי ַּסע ִיְׂש ָר ֵאל‬
                                                                ‫ַו ֵּיט ָא ֳהֹלה ֵמ ָה ְל ָאה ְל ִמ ְג ַּדל ֵע ֶדר" (בראשית לה‪ ,‬כא)‪ .‬על פי‬
‫תוואי כביש ‪ 60‬שימש לאורך ההיסטוריה דרך חשובה‬                    ‫חלק מהחוקרים‪ ,‬מגדל עדר מזוהה בגבעת עוז‪ ,‬הגבעה‬
‫החוצה את גב ההר של ארץ ישראל מבאר שבע עד‬                        ‫הגבוהה שנמצאת ממזרח אלינו‪ ,‬הנקראת בערבית גם‬
‫לשכם‪ .‬בסוף המאה ה‪ ,19-‬בעקבות עלייה גדולה במספר‬
‫הצליינים שהגיעו לארץ ושנעו במסעם בציר חברון‪-‬‬                                                      ‫"אום א‪-‬טלעה" (אם העליות)‪.‬‬
‫בית לחם‪-‬ירושלים‪ ,‬הקימו אנשי הכנסייה הרוסית מנזר‬
‫בלב גוש עציון (שכמובן עוד לא היה ''גוש עציון'')‪.‬‬                ‫תנאי החיים היו קשים ביותר‪ ,‬המתיישבים נאלצו‬
‫המנזר נקרא בערבית "דיר א‪-‬שער" והוא נועד לשמש‬                    ‫להתמודד עם פגעי מזג האוויר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא אפשרו‬
‫אכסניה לעולי הרגל הנוצרים‪ .‬בעקבות מלחמת העולם‬                   ‫המשק הדל ומקורות הפרנסה קיום בכבוד‪ .‬ציוד וכלים‬
                                                                ‫חקלאיים לא עמדו לרשותם‪ ,‬אף לא תקציב ראשוני‬
           ‫הראשונה‪ ,‬ננטש המנזר ונותר בידי חוכר ערבי‪.‬‬            ‫לביסוס המשק‪ .‬אך למרות כל זאת ועל אף כל הקשיים‪,‬‬

‫בשנת תרצד (‪ ,)1934‬רכשה חברת "אל ההר" של שמואל‬                                                             ‫שרד היישוב כשנתיים‪.‬‬
‫צבי הולצמן‪ ,‬איש חזון ומעש‪ ,‬את אדמות מגדל עדר ואת‬
‫אדמות המנזר ואדמות נוספות‪ .‬על אדמות אלו‪ ,‬הוקם‬
‫בשנת תרצ"ה‪ ,1935 ,‬כפר עציון – ששמו הוא תרגום שמו‬

                             ‫של המייסד הולצמן (הולץ – עץ)‪.‬‬

‫כפר עציון עמד על מקומו בשנים תרצ"ה‪-‬תרצ"ז (‪1936-‬‬
‫‪ .)1935‬המתיישבים היו אנשי השומר‪ ,‬עולים מכורדיסטן‬
‫ואחרים‪ .‬הם השתכנו במנזר הרוסי‪ ,‬עיבדו אדמות‬
‫ופיתחו יישוב שנועד להיות גרעין לאזור התיישבות‬
‫הררי פורח‪ .‬עקב התנכלות הערבים ליישוב במאורעות‬
‫תרצ"ו‪-‬תרצ"ט (‪ ,)1939-1936‬נאלצו תושביו לנטוש אותו‪.‬‬

                                                                ‫צילום‪ :‬מתוך ארכיון בית ספר שדה כפר עציון‬

                     ‫צילום‪ :‬מתוך ארכיון בית ספר שדה כפר עציון‬   ‫לאחר סיבוב בשמורה‪ ,‬נרד דרך הקצה הצפוני מערבי‬
                                                                ‫שלה במדרגות אל צומת גוש עציון‪ .‬את חציית הצומת‬
‫נמשיך בשביל העובר מצפון לסככה ונרד מההר בכיוון‬                  ‫עלינו לבצע בזהירות מרבית ובהתאם לכללי הבטיחות‪.‬‬
‫צפון מערב לעבר חטמ"ר עציון‪ .‬נחצה בזהירות את כביש‬
‫הגישה ונרד דרך מטעי הדובדבנים אל נחל שבות‪ ,‬נחצה‬                                      ‫נסיים לספר את סיפורו של מגדל עדר‪:‬‬
‫אותו ונעפיל אל קיבוץ כפר עציון (דורש תיאום לפתיחת‬
‫שער המטעים של הקיבוץ)‪ .‬בקיבוץ נספר על העלייה‬                    ‫לאחר התמודדויות עם אתגרים רבים‪ ,‬בשנת תרפ"ט‬
                                                                ‫(‪ ,)1929‬בצילן של פרעות הדמים‪ ,‬נאלצו תושבי מגדל‬
                                               ‫השלישית אל ההר‪.‬‬  ‫עדר לעזוב את ביתם‪ ,‬ומהיישוב לא שרד כמעט דבר‪.‬‬
                                                                ‫האגדה מספרת שמקווה היישוב עמד במקומו של סניף‬
                ‫התחלה שלישית – כפר עציון‬                        ‫רמי לוי של ימינו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בריכת מים מנדטורית‬
                                                                ‫– הנמצאת בסמוך למקום שבו אנו עומדים‪ ,‬שהוקמה‬
‫בחורף‪  ‬תש"ג (ראשית ‪ ,)1943‬רכשה הקרן הקיימת‬                      ‫בשנת ‪ 1918‬במטרה להזרים מים ממעיינות אל ערוב‬
‫לישראל את הקרקע של כפר עציון מידי הכנסייה‬                       ‫לירושלים והייתה סמוכה מאוד למגדל עדר – עדיין‬
‫הגרמנית‪ ,‬שהחזיקה בשטח משנת ‪ .1928‬קק"ל הציעה‬                     ‫קיימת‪ .‬לצערם של תושבי מגדל עדר‪ ,‬לא הסכימו‬

                                                                              ‫הבריטים להעביר מים מהבריכה אל היישוב‪.‬‬

                                                                ‫מהפינה החמה לחיילים‪ ,‬נמשיך דרומה לעבר חניית‬
                                                                ‫השופרסל ונצעד דרומה ומערבה בשביל כורכר בצמוד‬
                                                                ‫לגדר המקיפה את המתחם‪ ,‬נבחר בשביל הפונה דרומה‬
                                                                ‫(שמאלה) ונטפס דרך הכרמים אל ההר הרוסי‪ .‬בדרך‬
                                                                ‫נעבור ליד שרידי שער המנזר ונעצור תחת הסככה‬

                                                                                                                   ‫שבראש הגבעה‪.‬‬

‫‪9‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18