Page 88 - Step and repeat document 1
P. 88

‫‪72| 88‬או|רהאוטררהגרט־רנגפר־תנליפתלי‬

‫בקלילות רבה הוא מדלג בין אנגלית לאיטלקית‪ .‬דמותו‬
                                              ‫סקרנה אותי‪.‬‬

‫מכרי החדש‪ ,‬גבר שחום ומרשים בגיל העמידה‪ ,‬היה לבוש‬
‫במכנסי ג'ינס‪ .‬ז'קט ספורטיבי הדוק הבליט את מוטת‬
‫כתפיו‪ .‬שיערו השחור משוך לאחור‪ .‬הוא הרכיב משקפי‬
‫שמש מסוגננים וישב בנינוחות על כורסת הנצרים מולי‪.‬‬
‫שיחתנו קלחה‪ .‬מתברר כי שנינו התרשמנו מן המוצגים‬
‫שנטבלו והומתו בים המלח והוצגו בביתן‪ 3.‬על דבר אחד‬

                ‫הסכמנו – שם‪ ,‬בתוך המלח‪ ,‬העולם נגמר‪.‬‬

‫לא התאפקתי‪ .‬כהרגלי שאלתי שאלות‪ .‬הוא הביט‬
‫בי ארוכות‪ ,‬לגם לגימה ארוכה מהשמפניה שבכוסו‬
‫הקריסטלית‪ .‬בדיוק כשנדמה היה לי כי הוא מתכנס לתוך‬
‫עצמו‪ ,‬הוא ליטף את שיערו‪ ,‬הניח את משקפי השמש על‬

             ‫השולחן והחל לספר בקולו הברטוני הנעים‪:‬‬

‫"נולדתי בכפר קאסם‪ ,‬והסיפור שאספר לך שזור בחיי‬
‫מזה ארבעים שנה‪ .‬אימי נפטרה כשמלאו לי שנתיים‪ .‬היא‬
‫הותירה לאבי תשעה ילדים רעבים‪ .‬אבי החרוץ לא בחל‬
‫בשום עיסוק‪ .‬הוא עבד כפועל בניין בעיר ולעיתים ככוח‬
‫עזר בקיבוצים שבסביבה‪ ,‬בעיקר בקטיף התפוזים‪ .‬הוא‬
‫נהג להראות לנו את ידיו המיובלות ולומר‪' :‬תלמדו‪ .‬שלא‬
‫תהיו כמוני'‪ .‬לעולם לא ביקש דבר מאיש ולא קיבל נדבה‪.‬‬
‫גאוותו הייתה הדבר החשוב לו ביותר‪ .‬הוא פרנס אותנו‬

‫‪ 3‬עבודותיה של האומנית סיגלית לנדאו‪ ,‬שייצגה את ישראל בביאנלה‬
                                            ‫לאומנות בוונציה בקיץ ‪.2011‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93