Page 98 - Step and repeat document 1
P. 98
126| 98או |רהאוטרגהר־טנרפגתר־לניפתלי
של המשורר והפילוסוף האיטלקי דנטה ,מחבר 'הקומדיה
האלוהית' .אמנון התרווח בכורסת הקש ,הזמין קפה קר
וכמנהג המקומיים טבל בו את עוגיות הקנטוצ'יני .הוא
החל לסקור את הכיכר במבטו .נוכחותו של דנטה בקרבתו
ובקיאותו של אמנון ביצירה הכרוכה בשמו ,עוררו את
מחשבותיו :לאן תגיע הנשמה שלי – לגן העדן או אל
התופת? האם הנשמה שלי תשוטט מיוסרת בתוך היערות
האפלים או תזוכה? הרי מעשיי נובעים כולם מן המטרה
המוצדקת בעיניי יותר מכול – ביטחון המדינה .אני חייל
בשירותה .גם אם מעשיי לא כולם ,איך אומר ,הומניים,
הרי שהם נחוצים .נכון ,הודה בינו ובין עצמו ,יש בי גם
הרצון לתהילה ורווח ,אבל אני מ'הטובים' ,סיכם לעצמו
בפסקנות .ואולי ,חייך לעצמו נוכח מחשבה שהתגבשה
בבהירות ובמוחשיות ,כמו את דנטה תלווה גם אותי היפה
בנשים במסע הזה אל גן העדן המושלם.
וכך ,כשראשו מלא במחשבות פתלתלות ,המשיכו עיניו
לסקור את הכיכר .מבטו נעצר בחבורת בנות צעירות
שמחות וקולניות .את תשומת ליבו תפסה מייד נערה
בהירת שיער .כובע קש רחב לראשה .נדמה היה לו כי
היא מחייכת לעברו.
כעבור שעות ספורות בעומדו בתור לצפות במרפסתה
של יוליה ,אותה יוליה שהתאהבה ברומיאו ,הצטלבו שוב
מבטיהם .הם החליפו מילות נימוס .צעירותם ,מבטיהם
הקורנים ונסיבות המפגש לנוכח האהבה הגדולה ביותר
