Page 35 - 30822
P. 35

‫כי תבנה בית ‪35 ‬‬

‫את חברו בקשיים שלו‪ ,‬כדי שיהיה לו קל יותר לשאת את המשא הכבד שעל‬
‫כתפיו ולהצליח להתמודד איתו ‪ּ ְ " -‬ד ָא ָגה ְב ֶלב ִאי ׁש ַי ׁ ְש ֶח ָּנה ְו ָד ָבר ט ֹוב ְי ַ ׂש ְּמ ֶח ָּנה"‬

                                                                ‫(משלי יב‪ ,‬כה)‪.‬‬

‫בנישואין בני הזוג משתפים זה את זו גם בחלומות הנפלאים ביותר שלהם‪,‬‬
‫כך שיוכלו לנסות ולהגשים אותם‪ ,‬וגם בדאגות היומיומיות שלהם‪ ,‬כך שיוכלו‬

                                                ‫להתמודד איתן טוב יותר ביחד‪.‬‬

                                                      ‫ו‪	.‬עת	ללדת‬

‫בלידת הילד הבכור הופך כל זוג למשפחה‪ ,‬וזו חוויה חדשה וייחודית מאוד‬
‫לשני בני הזוג‪ .‬למעשה זו גם החוויה המרכזית והמספקת ביותר כמשפחה ‪-‬‬
‫כך מתאפשר להם לאהוב את ילדיהם מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לזכות להרגיש את‬
‫האהבה של ילדיהם כלפיהם‪ .‬אלמנט אחד מן החסד האלוקי בבריאה הוא מתן‬

              ‫היכולת לחוש את התענוג יוצא הדופן הזה בתהליך גידול הילדים‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬יש להוסיף לכך יסוד חשוב‪ .‬התורה מספרת לנו שכאשר הקב"ה החליט‬
‫להרוס את סדום הוא שיתף את אברהם בתוכניתו (ראו בראשית יח‪ ,‬יז)‪ .‬מדוע‬
‫הקב"ה עשה זאת? התורה עצמה עונה על כך‪ִּ " :‬כי ְי ַד ְע ִּתיו ְל ַמ ַען ֲא ׁ ֶשר ְי ַצ ֶּוה ֶאת‬
‫ָּב ָניו ְו ֶאת ֵּבית ֹו ַא ֲח ָריו ְו ׁ ָש ְמר ּו ֶ ּד ֶר ְך ה' ַל ֲע ׂש ֹות ְצ ָד ָקה ּו ִמ ׁ ְש ָּפט" (שם יח‪ ,‬יט)‪ .‬בני‬
‫העם היהודי‪ ,‬בניו וצאצאיו של אברהם‪ ,‬נבחרו על ידי הקב"ה כיוון שהוא ידע‬
‫שהם ישמרו את דרך ה' ויעבירו את דבריו הלאה‪ ,‬מדור לדור‪ .‬המשימה האדירה‬
‫הזאת ניתנה לנו דווקא במסגרת המשפחה‪ ,‬שנוצרה מנישואין של שני בני אדם‬

                                              ‫שהחליטו לקיים יחד את רצון ה'‪.‬‬

                                                     ‫ז‪	.‬עת	לטעת‬

‫כאמור‪ ,‬ליהודים יש משימה ייחודית ‪ -‬לחיות את חייהם כביטוי של הרצון האלוקי‬
‫בבריאה‪ .‬יש לשים לב שהמשימה הזאת ניתנה להם כאומה‪ :‬הם הגיעו למצרים‬
‫כמשפחה אחת ויצאו משם כעם ישראל‪ ,‬אומה המבוססת על משפחותיהם של‬
‫‪ 12‬השבטים‪ ,‬בניו של יעקב אבינו (שמות א‪ ,‬א)‪ .‬נעשינו אומה לאחר ‪ 210‬שנות‬
‫גלות‪ ,‬יצאנו ממצרים כדי לקבל את התורה בהר סיני‪ ,‬והמשכנו במסענו לעבר‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40