Page 67 - 30822
P. 67
כי תבנה בית 67
א" .זו הזוגיות שלי"
הדרך הבעייתית הראשונה נובעת מכך שלפחות אחד מבני הזוג אינו מתייחס
אל חיי הנישואין כאיחוד בין שני אנשים שונים ונבדלים זה מזה ,כיוון שמבחינתו
"זו הזוגיות שלי ולא שלנו" .לפי התפיסה הזאת ,התפקיד של בן הזוג השני
הוא להסכים עם כל מה שבן הזוג הראשון אומר או עושה .כך למשל בעל יכול
להתייחס אל אשתו כאל השותפה הזוטרה שלו ,שייעודה בחיים מתמצה במתן
סיוע להגשמת כל חלומותיו ושאיפותיו .מבחינתו ,אין לאשתו זכות לגיטימית
להביע דעה שונה משלו על ההתנהלות הרצויה בעיניה של חיי הנישואין
המשותפים לשניהם.
ייתכן שהדרך הזאת נובעת מאישיותו של אותו בן זוג .יש אנשים שמתקשים
לפנות למישהו אחר מקום בחייהם ,והם מרגישים שיש להם זכות בלעדית
לקבוע כיצד לחיות את חיי הנישואין שלהם .ואולם ,חיי נישואין טובים ומאושרים
מבוססים על ההבנה שלבני זוג יש השקפות עולם שונות אך לגיטימיות באותה
מידה .לשניהם יש זכות לחשוב כטוב בעיניהם ,ולשניהם יש גם חובה לכבד את
הזכות של בן הזוג השני להיות בעל השקפת עולם ייחודית .ללא ההבנה ההדדית
הזאת מצד שני בני הזוג ,הם יתקשו מאוד לחיות חיי נישואין מאושרים וטובים.
ב" .זו כן הזוגיות שלנו ,אבל אנחנו שונים .אז ...הקרב מתחיל"
נקודת המוצא של הדרך הבעייתית השנייה להתייחסות להבדלים בין בני זוג היא
דווקא נקודת מוצא חיובית :שניהם מבינים שמטרת הנישואין היא לאחד בין שני
אינדיווידואלים בעלי השקפות עולם שונות על הדרך הנכונה בשבילם לחיות יחד.
ואולם ,הבעיה מתחילה כשכל אחד מהם מתייחס אל בן הזוג השני ואל תפיסותיו
כיריב שצריך לנצח ,בייחוד כשמתגלים חילוקי דעות :כל אחד מהם דורש שדעתו
תהיה הדומיננטית יותר ,ועדיף שהיא תהיה גם הדעה הבלעדית.
וכך ,לעיתים אפילו ימים ספורים לאחר החתונה ,הקרב מתחיל .כל אחד מבני הזוג
מנסה -באופן גלוי או סמוי -להשליט את דעתו שלו כדעה שתקבע את החוקים
בביתם החדש .מבחינתם חיי נישואין הם למעשה 'משחק סכום אפס' ,שכן בכל
נושא שעולה לדיון מוצגות שתי דעות :דעתו של המנצח ודעתו של המפסיד.
