Page 92 - 30822
P. 92
92בניית מערכת יחסים הדדית
של גישת היהדות ,הדוגלת בשרשרת שנמשכת מדור לדור ,שבה ההורים
מעבירים את הערכים ואת החוכמה שספגו מבית הוריהם לדור הבא .אם נניח
ש'תקופת המרד' בערכיהם של ההורים בגיל ההתבגרות היא בלתי נמנעת ,ברור
שהיא תפגע מאוד בגישת היהדות הבין־דורית.
אני מציע שנתייחס באופן אחר אל תקופת ההתבגרות -לא כתקופה של מרד
בלתי נמנע ,אלא כתקופה של שינוי קיצוני .זו הרי תקופת ה'המראה' בחייו
של כל נער ,התקופה שבה הוא הופך להיות 'מבוגר' .המעבר הזה הוא מעבר
קיצוני ,כיוון שהוא נועד ליצור אדם בוגר השונה במידה קיצונית מן הנער שהיה
לפני המעבר .לעיתים המעבר הזה מורכב ,מייגע ומתסכל ,ופעמים רבות הוא
גם מלווה בהבעת רגשות אינטנסיבית .למעשה ,המעבר הזה עלול להיות קשה
מאוד ומלא קונפליקטים ,עד שהמתבגר בוחר למרוד בהוריו כדי לרכוש את
העצמאות שלו ואת תחושת הייחודיות שלו כאדם בוגר .אם הוא אכן בוחר
בדרך המורדת הזאת ,סימן שהמעבר קשה לו מאוד ושעליו להיאבק כדי לצלוח
אותו .עם זאת ,אין חובה שהמעבר יתבצע דווקא כך ,ואין זו תגובה בלתי נמנעת
למעבר הטבעי מילדות לבגרות.
למעשה ,רוב בני הנוער מצליחים לעבור את התקופה הזאת ללא התמרדות
קיצונית .המעבר שלהם מילדות לבגרות הוא יחסית חלק ,והם הולכים ונעשים
בוגרים צעד אחר צעד .אחרים מתמודדים יותר עם היבטים מסוימים שכרוכים
במעבר הזה ,בין אם בגלל קונפליקטים פנימיים שהם חווים ובין אם בגלל
גורמים חיצוניים אחרים .לא פעם נוצרים חיכוכים בינם ובין הוריהם ,או בינם
ובין מוסדות החינוך שהם לומדים בהם ,בקשר לשאלה כיצד המעבר מילדות
לבגרות צריך להתבצע ,או מה צריכה להיות המטרה הסופית של המעבר
הזה מבחינתם.
עם זאת ,ודאי שיש נערים שמורדים בגיל ההתבגרות .לכן נדמה שאפשר
להגדיר את התקופה הזאת כך" :חלק מן הנערים בגיל ההתבגרות ,שמתקשים
לעבור משלב הילדות לשלב הבגרות ,עלולים למרוד במקורות הסמכות שלהם
בתהליך התבגרותם" .מבחינתם ,המרד שלהם הוא שלב הכרחי בדרכם להשגת
תחושת העצמאות שלהם .ואולם ,בסופו של דבר יש לזכור שמדובר רק בבני