Page 93 - 30822
P. 93
כי תבנה בית 93
נוער מסוימים ולא בכולם ,ושלא נכון לקבוע שמרידה היא תגובה נורמטיבית של
כל הנערים בתקופת התבגרותם.
בעיניי כדאי שנתייחס כך גם אל נושא הקונפליקטים בחיי הנישואין .המעבר
משלב הבוגר העצמאי לשלב של בן זוג תומך ומכבד במערכת יחסים הוא מעבר
שקשור להיבטים רבים בחייו של כל אדם ,ובמידה מסוימת המעבר הזה דורש
ארגון מחדש של חלקים רבים באישיותו .יש אנשים שעושים את המעבר הזה
בלי לשים לב בכלל .אני זוכר שפעם שאלתי חבר שנה לאחר החתונה שלו" :נו,
איך זה להיות נשוי?" הוא חשב לרגע ,חייך וענה" :זה ממש טוב .אבל האמת
היא שאני לא באמת יודע איך לענות על השאלה הזאת .אני מרגיש כאילו אני
נשוי כל החיים" .איך זה יכול להיות?! שאלתי את עצמי .לא היו להם קשיים
וקונפליקטים? התשובה היא שלא .גם הוא וגם אשתו ,לפחות באותו יום
נישואין ראשון שלהם ,הצליחו לבצע את המעבר מרווקות לזוגיות בנעימות
וללא מאמץ או קושי ספציפי.
באחד השיעורים שהעברתי לאנשים נשואים שאלתי אותם אם לדעתם באמת
אי אפשר להימנע מקונפליקטים בחיי הנישואין ,בייחוד בתחילת החיים
המשותפים .אחד הנוכחים אמר בביטחון שהוא מסכים עם הקביעה ש"אין
זוגיות בריאה ללא ויכוחים וקונפליקטים" .לאחר מכן שרר שקט באולם ,עד
שמשתתף אחר בשיעור הרים את ידו וביקש לשתף את שאר הקבוצה בחוויה
אישית שלו.
ערב לפני שאני ואשתי לעתיד נפרדנו לשבוע לפני החתונה שלנו ,הוזמנו
לאכול ארוחת ערב אצל חבר קרוב שלי ,שהיה נשוי .לאחר שבילינו
בנעימים הוא ליווה אותנו לאוטו .מעט לפני שנפרדנו ממנו הוא חייך ואמר
לנו" :יש לי משהו אחרון להגיד לכם .אתם צריכים לדעת שכל זוג נורמלי רב
לפעמים ,בעיקר בשנה הראשונה אחרי החתונה .מן הסתם תרגישו נורא
בפעם הראשונה שזה יקרה ,אבל זה קורה לכולנו וזה בסדר .מתגברים על
זה .רק תהיו מוכנים לזה .אל תהיו בש ֹוק".
כך נפרדנו והלכנו לדרכנו.