Page 25 - 36

‫פריליזרהה‪,‬ששלבוהמעוסרקהנוולבהסתיעייחףסהאשלנייולכעכיזל‪,‬ה‪:‬מלתשאורחחבסעפםרוה"תמלכמיתדביב'םגולבמוהרהה"עינמייצםב'‪,‬כזתוהך‪ :‬כבוד‬

‫הדדי ולסייע ליצור את החיבור בין עולמות התוכן של הלמידה לבין עולמו של התלמיד‬
‫ומציקאורלתינחהייו‪.‬משוטטת סביב בית הספר‪ ,‬מתהלכת בסמטאות שכונת העוני‪ ,‬עירומה‬
‫למחצה‪ ,‬עם לכלוך על הפנים שהסתיר את יופייה‪ ,‬מושא ללעגם של הילדים‬

‫נדדה אבודה‪ ,‬והגרוע מכול ‪ -‬היא הייתה אבודה‬ ‫המבוגרים‪ .‬היא‬ ‫מתןלהעהאצחעמרציה‪,‬םמ ומהגן יםלדשהל‬ ‫‪.2‬‬
‫אחד הגיעה סבתּה לבקש לקבל את הילדה לבית‬ ‫של אף אחד‪ .‬יום‬

‫המורההוסהפתר‪,‬ל ומליודמרשושתהיפיאםללאי יציכורלתהו לששללםתהאלתיךהאהגלרמיה‪,‬דהה וסממלכיאתן כשמהעםט‪,‬יכשונליקבםעלה‪.‬השפיע עליו‬

‫ביחד ולהיות מושפעים ממנו‪ .‬באמצעות תהליך הידברות דמוקרטי והשפעה ההדדית נוצרת‬
‫העצמהאאניתשללקראהלימחנוהששתלבבתתיפתישהםת וסהיגפדהר‪,‬ליבעשהיסלהייכעדוירםילשהשהאיגנורשיהת‪,‬גתיואעדמנערקתיהיי‪.‬הה‪,‬ממנקהוללתח‪,‬תאוךלבכודישה‪,‬שואושכתלגילעקבכלל‬

‫יום ולא רק מחר‪.‬‬
‫פריירה מדגיש כי יכולתו של התלמיד להשפיע על התהליך‪( ,‬וכתוצאה מכך גם יכולתו‬

‫של ההמסוברתהאלההיוסכתיממוהשופהבעטימחמהנו)לקתייגםבראאתםהתבינטחתןתלהו‪ .‬אלחמרחיורתת‪ .‬הכגלי זעאהתקרבלתיננהאילבשייתתפנה‬
‫מקוםהסליפדרע‪,‬אחלרחותויולגת‪,‬מרוילר–עניוקיניוהת‪,‬יופנישלם יהפותתל‪,‬מיתדו‪.‬וי פניה גלויים‪ ,‬בוטחת‪ ,‬ניקיונה וניקיון‬

‫פניה הבליטו את נוכחותה בכיתה‪.‬‬

‫‪ .3‬התייקרחליסנוהת הלחתלרהבולהתואמישןלבעהצתמלה‪.‬מיהדסבתא החלה להאמין לא רק בקרלינה אלא גם‬
‫על המורבעהצלמלהמ‪.‬ודקראליתנההתהרתבגולתתהש‪,‬מומסנבהתּהמגגיילעיתםהתאלתמיעדיצו‪,‬מלההמכיחרדאש‪8.‬ת שפתם ואת עולמם‪ .‬עליו‬
‫להתייחס לממדים אלו בבואו לבחור את חומרי הלמידה והתכנים ולהתאימם‪ ,‬בהתייחסות‬
‫להסדואגיגוהת לשומנוצבתוההעופילזויתשבלשיהעותרלומעיודד‪ .‬ופהרטייירפוהלמבדכגילשצראכתיוההעלריךמוהדיישווםההשםביןחלתקרבובלתתיהננעפרירדם‬
‫למבעיןבוהדתתורבושתל שהלמוארנהשיהעהוצוסוקת‪,‬בנאופעירלובאסיםכוהןנ‪.‬עכריפיםשמגריאעיינום במסתירפובורתה עשבלרייקנרילתי‪.‬נרה‪,‬קהבםא ימכצועלויםת‬
‫בהמהכקרריהםברעבריךםתרלבהוותביםל שללהכתלארהגשנוותתפינםפ לשיתתהלימךחנוידתןשלת‪,‬הולבינולכאוחותתם למיחציירהתומשיכנואין וללההסצכלמחהה‬

‫ללילממוודדיתמהמתרשבומעתוהתיאת‪.‬חרת ואף להתערות בה‪.‬‬

‫‪ .3‬מהוצריגםתצארויבכיייםקלטד(ע‪g‬ת‪in‬ל‪t‬ע‪n‬ש‪e‬ו‪s‬ת‪re‬ש‪p‬י‪t‬מו‪ec‬ש‪bj‬במ‪O‬ג)וון ובעושר התרבותי כאמצעי להרחיב את‬

‫ויכנקילרעהקייוומלטמיטיויימדחימםםודתולתולאההרהתתלשעיואיממנייחתהדק‪,‬סיואוםגאתפוםןתמלראההעקזתצועגלהוהיתםו‪.‬שמותזהנשוואהוהשתיובליףב‪.‬יהעהקדכלירתטמילךיוםכמכויןשללי‪,‬דוויתציעתםי‪.‬גנוווקכקעירלוולןיבשיוזהמדרהייקםוםמרלהודדסשגתועיביניתהשבםההכאזי‪,‬ונכצתיההדצחהולדששרהילילויבעםווצסותיהאר‪,‬ודהקלמהבושצימופלדטעתליטפילמהולייפיוודשםותהחנובו‪,‬ת‬
‫בחייחוו‪,‬ויויכתןיתב והממרשחךיבכתללאוהפמקירכםי‪,‬ביהםקשהובבונהיםלמאקתומחיםיוו‪,‬לעצולרככיןהזוםהישפלעוהללוהממדישםמועאושתירת ֲאומחונשוהבה‬

‫ביועתלר‪.‬תיווך החומר הנלמד שיתחבר לעולמם התרבותי‪.‬‬

‫הכלל שבו דוגל ויניקוט הוא שהצגת האובייקטים תתקיים בדרך שהתינוק יוכל להכיל את‬

‫‪4‬ה‪.‬אוהביריחקבטיהםתהרמובוצגתייםתל(וו‪,‬לכאלוטמירפוהחא)ובייקטים חייבים להתאים לתינוק ‪ -‬הם אמורים לשרת‬
‫אותו‪ ,‬להוביל לביטחונו‪ ,‬וצריכים להיות תואמים לשלבי התפתחותו‪ .‬תינוק שלא מצליח לינוק‬
‫במסשעדיףאיהמוקולדאםאהמותרמלקהדינושאברתרבעוב‪,‬ת ולשכלן החתללבמימד‪,‬סוכפעקתלונעבבוקרבולקת‪.‬פאוקילדםהעפדידיןגוגחי‪-‬שוטיבפוהליהדרשךל‬
‫השמבפהגמשאעכיםליהםעואלתםההתתינרובקותמיהשבמקייבוצקג והכימוצרד יהו‪.‬צירצירםתאחתיבהורהתביאןמתהרבושלת הבתקלבמויקד לצתררכביו ותולגישלול‬
‫השלמורההת‪,‬ינוהקמי(יגצוגדלאפתתהחתרפבטומתתהנהוברקמבטויקביותכ‪,‬דוממתה)ב‪.‬צעעלתפיבאכמללצ זעוהתצהריתכההלילךההתדריחאלשוגגיםההמוצבגיתל‬
‫לההכרליחםבוהחותמרריבוהתילתמידשהל לכלתילנוהקמהשמתתתפפיתםח‪ .‬החומרים שמביא התלמיד יתחברו לתרבותו של‬

‫המורה ולהפך ‪ -‬התכנים והידע של המורה ירחיבו את תרבותו של התלמיד‪.‬‬

‫‪ 8‬פריירה (‪ .)2015‬מכתבים למורה‪ .‬הוצאת דרור לנפש‪.‬‬

‫‪1213‬‬