Page 67 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A

‫טאג‬

‫הוא רואה את הח ֵברה בחטף בשישי בערב כשהיא‪ ,‬סלסט ו ֵא ּבי מגיעות‬
‫מהעיר לרגל סוף שבוע הרווקות שגריר אירגנה‪ .‬הוא רואה את הח ֵברה‬
‫מאחור — שיער כהה ארוך וישבן קטן וחמוד מוצג לראווה בחצאית‬
‫מיני פייטים צמודה‪ .‬כשהיא מסתובבת הוא זוכה לראות את הצדודית‬
‫שלה‪ .‬היא יפה‪ .‬ואז היא מסובבת את מותניה‪ ,‬שמה לב למבטו הסוקר‬

‫של טאג ומנענעת אצבע לעומתו בלוויית חצי חיוך‪.‬‬
‫"איך קוראים לח ֵברה שלה?" טאג שואל את אשתו מאוחר יותר‪.‬‬

‫"מריט מונקו‪ ",‬אומרת גריר‪" .‬היא ברונטית‪ ,‬לא הטעם שלך‪".‬‬
‫טאג אוסף את רעייתו בזרועותיו‪ ,‬והיא‪ ,‬כהרגלה‪ ,‬מניחה את‬
‫שתי כפות ידיה על חזהו כאילו על מנת להודפו‪ ,‬אבל הוא מחבק‬
‫אותה באחיזה איתנה‪ .‬טאג טוען — בניגוד לאמת — שהוא לא נמשך‬

‫לברונטיות‪ַ " .‬את הטעם שלי‪ ",‬הוא אומר‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬בטח‪ ",‬היא אומרת במבטא אמריקני שבפניו‪ ,‬היא יודעת‪,‬‬
‫טאג לא מסוגל לעמוד‪ .‬הוא נושק לצווארה‪ .‬הוא יציג את עצמו בפני‬

‫הח ֵברה בהמשך‪.‬‬

‫ההיכרות מגיעה רק למחרת בבוקר‪ .‬טאג יושב במטבח‪ ,‬קורא את‬
‫העיתון של סוף השבוע ומתענג על קפה‪ ,‬אשכולית וביצה עלומה‬
‫על לחם מלא קלוי‪ ,‬אחרי ריצה של שמונה קילומטר וטבילה בג'קוזי‪.‬‬
‫הוא מרגיש זך וטהור‪ ,‬כמעט נינוח‪ .‬אשתו וכלתו לעתיד יצאו לפני‬
‫זמן קצר לפגישה עם חברת הקייטרינג של החתונה‪ .‬הוא שכח לגמרי‬
‫מהח ֵברה עד לרגע שבו היא נכנסת למטבח‪ .‬יחפה‪ ,‬במכנסי פיג'מה‬
‫קצרצרים מכותנה וחולצת טריקו דהויה‪ .‬בלי חזייה‪ .‬הפטמות שלה‬

‫בולטות מבעד לבד כמו שני כפתורים עגולים‪.‬‬
‫"בוקר טוב‪ ",‬הוא אומר בקול רענן‪.‬‬

‫היא קופצת בבהלה‪ .‬או שהיא מעמידה פנים‪ .‬מישהי יפה כל כך‬