Page 158 - 23822
P. 158

‫קונטרס על עסק התורה‬  ‫קמב‬

‫ְכֵּדי ֶשְׁיּ ֵהא ָאָדם עוֹ ֵסק ַבּתּוָֹרה ָכּל ָי ָמיו‪ ,‬וּ ִמתּוֹ‪ָ ‬כּ‪ֵ ‬אינוֹ ָבּא ִליֵדי‬
                                                        ‫ֵח ְטא‪.‬‬

‫ְו ַהתּוָֹרה ְמ ִבי ָאתוֹ ִליֵדי ְזכוּת וּ ַמֲע ִשׂים טוֹ ִבים‪ִ ,‬כּי ַכֲּא ֶשׁר הוּא‬
‫עוֹ ֵסק ְוהוֶֹגה ֹעֶנשׁ ָהֲע ֵברוֹת וּ ְשׂ ַכר ַה ִמּ ְצוֹת‪ ,41‬נוֹ ֵתן ֶאל ִלבּוֹ ַלֲעשׂוֹת‬
‫טוֹב‪ִ ,‬וי ִגי ַעת תּוָֹרה ְמ ַשׁ ַכּ ַחת ִמ ֶמּנּוּ ֶאת ֶה ָעוֹן‪ֲ ,42‬א ָבל ַה ַבּ ָטּ ָלה גּוֶֹרֶרת‬

                                      ‫ֶאת ֶה ָעוֹן וּמוִֹרידוֹ ְשׁאוֹל‪.‬‬

‫ָל ֵכן ְי ֵהא ָכּל ָאָדם ָזִריז ַלֲע ֹסק ַבּתּוָֹרה ָתּ ִמיד יוֹ ָמם ָו ַלְי ָלה‪ְ ,‬ו ַאף‬
‫ְכּ ֶשׁהוּא הֹ ֵל‪ַ ‬בֶּדֶּר‪ְ ‬ושׁוֹ ֵכב ַעל ִמ ָטּתוֹ‪ְ ,‬ו ִאם ֵאינוֹ ָיכוֹל ִל ְלמֹד ְבּ ֶפה‪,‬‬
‫ַי ְח ֹשׁב ְבּ ִלבּוֹ ַעל ְשׁמוּ ָעתוֹ‪ִ ,‬וי ֵהא ַדּ ְעתּוֹ ַעל ִלמּוּדוֹ‪ֶ ,‬שׁלֹּא ָי ִסי ַח ַדּ ְעתּוֹ‬
‫ִמ ִלּמּוּדוֹ‪ַ ,‬וֲהֵרי ִקֵיּם ‪ְ' :  ‬ו ָה ִגי ָת בּוֹ יוֹ ָמם ָו ַלְי ָלה'‪ֵ ,‬אינוֹ אוֹ ֵמר‬
‫'ְוִד ַבְּר ָתּ בּוֹ' ִכּי ִאם 'ְו ָה ִגי ָת בּוֹ'‪ְ ,‬ו' ִהָגּיוֹן' ֵאינוֹ ֶא ָלּא ַבּ ֵלּב‪ְ ,43‬ו ַעל ֶזה‬
‫ֶנֱא ַמר ‪' :  ‬וּ ְב ֶל ְכ ְתּ‪ַ ‬בֶדֶּר‪ ‬וּ ְב ָשׁ ְכ ְבּ‪ ‬וּ ְבקוּ ֶמ‪ְ .'‬וַגם ֶזהוּ‬
‫ֶשׁ ִנּ ְשׁ ַתּ ְבּחוּ ַרַז"ל ַבּ ַתּ ְלמוּד‪ :‬לֹא ָה ַל ְכ ִתּי ַאְר ַבּע ַאמּוֹת ְבּלֹא תּוָֹרה‪,44‬‬
‫אוֹ ָהיוּ לוֹ ְמִדים ְוגוְֹר ִסים ַבּתּוָֹרה‪ ,‬אוֹ ָהיוּ ְמ ַח ְשּׁ ִבים ְבּ ִל ָבּם‬

                          ‫ִבּ ְשׁמוּ ָע ָתם‪ ,‬אוֹ ָהְי ָתה ַדּ ְע ָתּם ְבּ ִלמּוָּדם‪.‬‬

                                         ‫‪+++‬‬

‫‪ .41‬באורחות צדיקים שער התורה הנוסח‪ :‬כאשר הוא עוסק בתורה‪ ,‬והוגד לו עונש‬
                                                     ‫העבירות וזכות המצוות‪.‬‬

‫‪ .42‬לשון המשנה באבות פ"ב מ"ב‪ :‬יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ‪ ,‬שיגיעת שניהם‬
                                                                ‫משכחת עון‪.‬‬

‫‪ .43‬כפירוש זה כתב בנשמת אדם כלל ט‪ :‬מה שכתוב 'ְו ָה ִגי ָת בּוֹ'‪ ,‬היינו בשעה שאינו‬
‫יכול לדבר‪ ,‬וכמו שכתוב‪ִ' :‬י ְהיוּ ְלָרצוֹן ִא ְמֵרי ִפי ְו ֶה ְגיוֹן ִל ִבּי ְל ָפֶני‪ ,'‬ודרשו חז"ל‬
‫)עי' זוהר ח"א קסט‪ ,‬א(‪ ,‬אם אי אפשר להוציא בפה‪ ,‬אזי 'והגיון לבי'‪ ,‬והכי נמי‬
‫נ"ל מה שכתוב 'לֹא ָימוּשׁ ֵס ֶפר ַהתּוָֹרה ַהֶזּה ִמ ִפּי‪ְ ‬ו ָה ִגי ָת בּוֹ' היינו כשיכול אזי‬

   ‫'לא ימוש מפיך'‪ ,‬ובשעת מלחמה שאי אפשר בדיבור‪ ,‬על כל פנים 'והגית'‪.‬‬
‫‪ .44‬תענית כ‪ ,‬ב‪ :‬שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה במה הארכת ימים וכו' מימי‬
‫לא הלכתי ארבע אמות בלא תורה‪ .‬וביומא פו‪ ,‬א‪ :‬רבי יוחנן אמר‪ :‬כגון אנא‬
   153   154   155   156   157   158   159   160