Page 59 - 23822
P. 59

‫מעלות התורה מג‬

‫‪ ,162‬וּ ַב ֹזּ ַהר ַהָקּדוֹשׁ‪ְ .163‬ו ִנ ְקָרא‪ְ ' :‬משׁוָּקץ'‪ִ ,‬כְּד ִאי ָתא‬
                                                   ‫ַבּ ְגּ ָמָרא‪.164‬‬

‫ֲא ָבל ַהלּוֹ ֵמד תּוָֹרה‪ִ ,‬נ ְקָרא‪ַ :‬חי‪ָ ,‬שׁ ֵלם‪ָ ,‬ח ָכם‪ַ ,‬צִדּיק‪ֵ ,‬נר ִי ְשָׂר ֵאל‪,165‬‬
‫ָעָניו‪ֵ ,‬ר ַע‪ָ ,‬אהוּב‪ָ ,‬י ָשׁר‪ְ ,‬וֶנֱא ָמן‪ ,‬מוֹ ֵשׁל וּ ֶמ ֶל‪ַ ' .‬חי' – ְכּמוֹ ֶשָׁכּתוּב‬
‫‪ִ ' :  ‬כּי ִהיא ַחֶיּי‪ַ ' ,'‬ה ָח ְכ ָמה ְתּ ַחֶיּה ְב ָע ֶלי ָה' ‪' ,  ‬וּ ְבָנָיהוּ‬
‫ֶבן ְיהוָֹיָדע ֶבּן ִאישׁ ַחי'‪ָ ' .   166‬שׁ ֵלם' – ְכּמוֹ ֶשָׁכּתוּב ‪‬‬
‫‪' : ‬תּוַֹרת ה' ְתּ ִמי ָמה'‪ָ ' .‬ח ָכם' – ִדּ ְכ ִתיב ‪ַ ' :‬מ ְח ִכּי ַמת ֶפּ ִתי'‪,‬‬
‫'ֲא ִני ָח ְכ ָמה ָשׁ ַכ ְנ ִתּי ָעְר ָמה' ‪ֵ' .  ‬נר' – ְכּמוֹ ֶשׁ ָכּתוּב ‪:  ‬‬
‫'ֵנר ה' ִנ ְשׁ ַמת ָאָדם'‪ְ ' ,167‬מ ִאיַרת ֵעיָנִים' ‪ֶ ' .  ‬מ ֶל‪ ‬וּמוֹ ֵשׁל'‬
‫– ְכּמוֹ ֶשָׁכּתוּב ַבּ ֹזּ ַהר ַהָקּדוֹשׁ‪ֶ ,168‬שׁעוֹ ְטִרין אוֹתוֹ ְבּ ָכל ִמיֵני ֲע ָטרוֹת‪,‬‬
‫ְו ֵאי ָמתוֹ ֻמ ֶטּ ֶלת ַעל ַה ְבִּריּוֹת‪ְ ,‬וֶנֱא ַמר ‪ִ ' :  ‬בּי ְמ ָל ִכים ִי ְמלֹכוּ'‪,‬‬

                                         ‫‪+++‬‬

‫‪ .162‬זה לשון המשנה‪ :‬כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא 'נזוף'‪ ,‬שנאמר‪ֶ' :‬נֶזם ָז ָהב‬
‫ְבּ ַאף ֲחִזיר ִא ָשּׁה ָי ָפה ְו ָסַרת ָט ַעם'‪ .163 .‬בזוהר ח"ג נב‪ ,‬ב‪ :‬כל מאן דלא לעי‬
‫באורייתא‪ ,‬ולא ישתדל בה‪ ,‬נזיפא הוא מקוב"ה‪ ,‬רחיקא הוא מניה‪ ,‬לא שרייא שכינתא‬
‫עמיה‪ ,‬ואינון נטורין דאזלין עמיה‪ ,‬אסתלקו מניה‪ .‬ולא עוד אלא דמכרזי קמיה ואמרי‪:‬‬
‫אסתלקו סוחרניה דפלניא דלא חש על יקרא דמאריה‪ ,‬ווי ליה דהא שבקוהו עלאין‬
‫ותתאין‪ ,‬לית ליה חולקא בארחא דחיי‪ ,‬עי"ש‪ .164 .‬כפה"נ כוונתו לפסחים מט‪ ,‬ב‪:‬‬
‫לא ישא בת עם הארץ‪ ,‬מפני שהם שקץ ונשותיהן שרץ‪ .165 .‬עי' ערכין י‪ ,‬א‪ :‬אמר‬
‫ליה‪ :‬נר ישראל‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬שאתה מאיר עיני חכמים‪ .166 .‬בזוהר ח"א קלא‪,‬‬
‫ב‪ :‬כל מאן דאשתדל באורייתא‪ ,‬לא יכיל לשלטאה עלוי ההוא חויא בישא וכו'‪ ,‬והאי‬
‫'חי' אקרי‪ ,‬כמה דאוקימנא דכתיב‪' :‬וּ ְבָנָיהוּ ֶבן ְיהוָֹיָדע ֶבּן ִאישׁ ַחי'‪ .167 .‬עי' תיקוני‬
‫זוהר קכז‪ ,‬א‪ִ ' :‬כּי ֵנר ִמ ְצָוה ְותוָֹרה אוֹר' – אור דא אורייתא דבכתב‪ ,‬דאיהי 'נשמת‬
‫אדם' דנהירת על נר‪ ,‬עי"ש‪ .‬ובדב"ר ד‪ ,‬ד‪ :‬התורה נמשלה בנר‪ ,‬דכתיב‪ִ ' :‬כּי ֵנר ִמ ְצָוה‬
‫ְותוָֹרה אוֹר'‪ .168 .‬עי' זוהר רע"מ ח"ג רנג‪ ,‬ב‪ :‬מאן דיליף אורייתא דאתקריאת‬
‫'כבוד'‪ ,‬אקרי 'מלך'‪ ,‬ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר‪ ,‬אלא מלך בתרין עלמין‬
‫בדיוקנא דמאריה‪ ,‬עי"ש‪ .‬ומש"כ רבינו שמעטרין אותו בכל מיני עטרות‪ ,‬כ"ה בזוהר‬
‫בכ"מ‪ ,‬עי' ח"ג יט‪ ,‬א‪ :‬אורייתא מאן דישתדל בה‪ ,‬מתעטר בעטרין דשמא קדישא‪,‬‬
‫דהא אורייתא שמא קדישא הוא‪ ,‬ומאן דישתדל בה אתרשים ואתעטר בשמא קדישא‪,‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64