Page 305 - SHOSH
P. 305
יתרו | ˘‡
'יהודה אומר אברהם הי' נוטל עפר וזורק עליהם והי'
נעשית חרבות ונוטל קש וזורק ונעשה קשת וחצים .אמר לו
ר' נחמי' א"כ עקרת את המקרא ,אין כתיב עפר וקש אלא
כעפר ,כקש ,מהו כקש שהי' זורק אמרפל חרבות ונעשים כעפר
זרק חצים ונעשים כקש .ע"כ.
˙"‡Âדלפי ר' נחמי' יוקשה לו המעשה עם נחום איש
גם זו כשגנבו האבנים טובות ומרגליות ומילאו עפר במקומו
)עיין תענית דף כא' ע"א( דמוכח כמו ר' יהודה?
Ï"ÈÂדגם ר' נחמי' מודה דאחר שהגויים זרקו חרבם
וחצים ונהפכו לעפר וקש בודאי כשאברהם אבינו זרק בחזרה
נהפך שוב לחרב וחצים להרגם ,והמחלוקת ביניהם רק לגבי
פשט הכתוב ודו"ק.
J w
È˙ȇבפנים יפות שהעיר איך קיבלו את יתרו להתגייר,
הלא בזמן גדלותם של ישראל אין מקבלים גרים כמו שאמרו
בזמן דוד המלך ושלמה המלך ,כי אולי גירותו אינו לשם שמים.
ıÈ˙Âדיתרו שאני כי הוא הי' הרי שר גדול ומושל ועזב
הכל כדי להתגייר ,א"כ חזינן דכוונתו הי' לשם שמים.
„"ÚÈÂח"א דרוש ט"ז כתב כעי"ז ובהרחבה :שעזב את
ביתו המפואר שהיה יושב בכבודו של עולם ,ובא אל המדבר
בחושבו שבנ"י אוכלים שם לחם צר ומים לחץ שרצון השי"ת
שיתמעטו מכל צרכי העוה"ז כדי שיהיו מרוכזים בתורתו אשר
ילמדם וזו היתה שאיפת יתרו.