Page 301 - SHOSH
P. 301
ישמעאל – באכרהןה גשדוללמאריחםד | ʉˆ˘
J J w w
Ș˙Ù‡Êעשודרקביחואללכיעםזרמ ]חפתרוקת ל'ק[ר וחי ושכמלעעדאתלוק)יבםמדבארתט"זקוו'(ל
כההונשכעבמרישÂםובÙתיא.שש˘ור"הנÈיל,המכווומאסוהיםששרתםאו.ההרוובלמשוהלםמאורוכנופלאמהתרתיםחםההכךח.להמרהאתבםמה.רמהיבלאם.נאהורםעכאביש"ןנדל.ברלרכינאותעואבלבדייאן
ה' אחÂד˙,א˜רו˘ן˙Èאחדמ,דוועתורהיההאצחרתי,ך ולמזעבשחותאחלוד ,נוכסהןגדגודלולכלאחכד.ך
ולאהתביהא מלפאניתיהםם ובחאמרשהיםשלאימשריםמ,באקטשויםהחכמהותנהשלגדואלבהר,הםאףפחאונית
רמוהצכהליבםכךשוהיכו' בעב"יכ.ת אשת עובדיה שנתמלאו שמן.
'˘È‰ÈÂליקיששהב לביד'לדמרהכיםמ:שהא[ רדביכניוון היש'היצהרייךשמלעהואסליףחואלתה
המטסועכנןההיהזהאזתקוקשלל "מיאףרפואנאיה,רווצבהארבהכךש"ל זמהרילםא המרימיןכוחהטםעלנרה.פא
חמרשידום השםל כמ"בח(ארכיה שהÂחחÈיון"לÏהג,ולפכפוימובנמותהאררפשבאפ.ימרדרששהעאולה"אוחתוהק'שנ)יטת"זז את
על
במשה רבינו כי היות שמשה מצא חן בעיני ה' כשהי' משה
חפץ לת[תעוגדדוילשה ללייאחשדב דמלקארונבישואכרגוןכאןהככהלונלהמילםא,הורןאצולהנאשיליאושתע
להיאהליצהנפןס ורכקדוממפהניה'שנהויתהן מלוקצאתתשתמןאובתכללי,בווכעיאין"מש.פורש בקרא
"ויכלו המים מן החמת" .ולא עושים נס יש מאין.
כן בזה בא משה להפריך טענה זו באומרו אף אני ‚Âב[ÚכÏך
עוועדכ"זישה' ללואמרעשדהאצאלותיאלכיהש"גע סיהימןה שגזליארתבאהצמדליביק רוצה
אברהם שלא היה נוכח שם ולא כהשיליתתההממליכנאוואיןיהםכהלביהחםאי,נלוה.מששאל"כצדאיצקל
גוזר שהקב"ה ישנה את הטבע
לצורך Âכ‰ך È.Úידידי הגר"מ גולדמן שליט"א וז"ל אני תמיד הבנתי
יו"לבבההשששכבבברברמיקובהייארינבששאואייא"ו"ההומיארהה:ורי„ריהפ[וחתהש"מלהררפ"י"ראקץאאועשףתבאו-ט"מןמיללדיחרראיגה"יאדיניליבנלוליםיהםותמשח"תאיןשיקייחטמ"כלר"יכשדפועעגקוהללאןוץ"רמואגל(רכעבלע",מבושכעפאםכיהלוואןשרמךזריזר"אבהכנהו'מהושלעמבכ"-םייוזנתע'א"-ר.גהםב,ם,ריריש.תעהואואתויושואמזמיהניוביםיההמוזוה"ישכי.םההנבלאמכדודהאואעלרכרה,לקבךאיאךלוכלולאוהבטקםמרכנ"ןשיבצכשבמכזבדז.איחומאדרהכתונפשךמייהעלרררע"כתםס",לכא"שנלילילעשיג.,בויגכדתושכןהאהורידרמשלתיישהנבחהלבםחמיקאוטלשד)דבעאכעימלל"בכרוואםךאןארפם
[‰וידידי החשוב הג"ר מרדכי גולדמן שליט"א תירץ לפי