Page 57 - SHOSH

‫אאהל"בףה בריב"הת|| ‪‚ÊÏ‬‬ ‫‪  ‬‬

‫ויש ע‪Â‬נ‪Ê‬ין‪ ‰‬נהפי'לאכוובנטתב יעהוששלע הבןהזנוןה דהחתשמדידישתאיןשלהםאנלבפיאיאלאפמיתם‬

‫דבראויךאייםכ‪,‬ולשלמוהריוהתחככזמההדובשרלישמומתשהוכבמותד והאנשיי"אתכנלימסב?י!ן‪.‬‬

‫‪ ÔΉÏÊÂ‬כנווכנלתא ראשו"תיםשונשבתדיוקהמונענלוסהת אשויתשםבואתשרראיו השםאיבןעהצם‬

‫נשבנייאםי שאהמםת‪.‬אחד שיש בו הכנת מזון לכל חי אבל בסידור טבעי‬
‫בדרך העולם בתמידות‪ ,‬משא"כ בהלל הגדול הנותן לחם לכל‬

‫בשר זה על הפלאות מעל ה‪‬טב‪‬ע כ‪‬מו שאר המזמור ודו"ק‪.‬‬

‫‪ ÔÎÏÂ‬האומר הלל בכל יום נחשב למחרף ומגדף כי זה‬
‫מורה שראוי להודות ע‪w‬ל ה‪‬נ‪‬סי‪‬ם‪ ‬ש‪‬ל‪‬למעל‪J‬ה בדרך הטבע בלבד‪.‬‬
‫עיי"ש‪‬ש‪‬ה‪Î‬אר˙יךאעהובדה ברזבה‪.‬ה מתפללים‪" ,‬אבינו אב הרחמן המרחם‬
‫רחם ‪Â‬ע‪Ï‬לי‪Ù‬נ‪È‬ו‪ ,‬דובתרןיובלהבקנ'ו רביצינהתי ללההבויןסיוףלההשסכבירל‪ ,‬ללמשהמועאיןלל"נמווןד"‬

‫ובלתלהמידל"ה וכלו'ד‪.‬וד‪ ,‬מפני שהיות שמרמז על נפילתן של שונאי‬

‫יוגכהשריםש'מליקרהמאללקראליהמ˘אחםעק"כ‡לדיכידב‪Ï‬הש‪‬אםתוי‪È‬מועבבתליאבדתנאתנרתייךיהם'‪,‬שההש"םהרחוכלזטאושהבשובלרבבעמףשורשכאעיהעוו"שלריזכןתהה‪,.‬להל"גיפדלינפוירהב'הדיו‪.‬ואהאתהכבמלרל‪,‬הלהראךבכםירהרקשצקילהוויבדתדטל"םררךהאכשמהללאהכטירראבשו'עווממבצאקעררוילגיםעאםך‬
‫בהתגפטימב'לע‪.‬ה‪Â‬מ‪ÈÚ‬צפ‪ÊÈ‬יי‪‬נ‪‰‬רו˙ש‪È‬ולמבבשיכוסנןליידםלושראגמידאלעשווהצמתירעלהאהשנותןסלפי‪,‬להושבכלתנלהוופבומפהררייוראםלו‪,‬אששעיהעסיי"ץ'בישיר‪.‬ומאלסווףבלביאו‪,‬שכמןותבאעדויגרולםןיך‬
‫זה הה‪Â‬ב‪Ó‬דל‪ ‰‬בניןחמהדלההבויןא והדלבשרימוםע לשפיאחדריברישמהבגיןה"צהואר' מדקובל קאוקת‬

‫השדליברטי"םא חמזטקברוי'מסשכיביםאראיטתעםם לשקיפיומשם‪.‬טי וםעייאןת עכולד הממשג"יכלהליילפשניב‬
‫בהזקהריבאניה הכיחשעויבקרהרהה"סגתר' השפנמיוםאלמאשהורםן שלאידטם"אאיבנסופרואמהשבארתי‬
‫יכםל בהפתתמיונחהה לבכשלללימותמצואולתא ברמקאפמררט"הקתטוןרהאבנלקרבארגתעאשהפבוה"ש‪.‬טים‬
‫המגילה ורואים את המאורעות במקשה אחת הכל מובן מאליו‬
‫איך שכל פרטי הטבע הם‪ ‬בע‪‬צם‪‬תחת השגחה פרטית של‬

‫הקב"ה‪.‬‬

‫‪‬‬