Page 20 - 152

‫נרמאמהההלאאחאכרוכנפהפבתתשעללהיי‪:37‬שש‪8‬א‪1‬אייןן בבייתתממקקדדש?ש?מרים מימוןחלק מהמלחמה‬
‫נראה לאחרונה בשעה ‪18:37‬‬

‫אאהניתמצהמריבמיןםש"ממלעהונואבעשויתאאמהשמתישעוהתהללכוכננרךבוהלרעמשווצאחאהכימהגשמהעיךסוועהלנתנרלויוהלןך?שכנרמךלברה‪,‬שמזהאהכואעהג‪.‬היךלבצסויכפנבילמיןמהלינך?הריזםבםאאשנשהתילנאזיילהשסמככיופרחריעמלויקןנפם‪,‬יםלצישםעררשילשקשלרךנוהזביאהתרלגלכגילחכרעלוכמדשןוים‪,‬תבקתינאשריציישבןקשתמילרייישגובוא"נגבלמתבוחלירןרכרלמהבת?בונצאזייבםהןלשונבוחכרהב?וצזהם‬ ‫כהלרבכה‪,‬שלרניבה‪,‬ששנימהמשחשממדהחוששדהוולשאאולףאאהףגאהיוגאחינויחדנידבלבללאולאוחחאאווההממשרשרננעעהה‪..‬לל זזהה ככמלמולושםשג!םגע!עאואותיתישזשהזהקורקוהרה‬
‫ונתחיל ליהנות מהחופש כמו שצריך?‬ ‫אתאהתהנ נששממעעכוכועעסס ממאאוודד‪ ..‬ממההעעששההלךלךלולחוחהשהנשהנההמהסכמןס?כן?‬
‫ברור שבלראו‪.‬ראזשעללא‪.‬מאהזבעאלמתמהמתבאאבמליתםמכלתאכךבליהרםבכהלשכניךם?הרבה שנים?‬
‫תגיד‪ ,‬איך הולכת לך התפילה?‬
‫זאת בדיזואקתהנבקודידוהק‪ :‬זההנקלואדהה‪:‬בזנייהן‪,‬לזאה העבוניליןם‪ !,‬זעוהלםהעושלהים!ה בעולביםתשהיה בו בית‬ ‫תראתרה‪,‬אהה‪,‬חוהפחושפשהגהדגודלולררקקההתתחחיילל‪ ..‬הקיץץ בבחוחוץץחוחגוגג‪.‬ג‪.‬יםי‪,‬ם‪,‬טיוטלייוםל‪,‬ים‪,‬‬
‫כעולדכחמךב‪.‬זרשגמקןבעעעמעשוללשלקתלהדשהעםהלהופייאשפלליעשחיימםוברהאסםעעעוימשילודדלויללההתנלקםלקעוקוטםידלעם‪.‬העההבוביוםיםאיושןפעלכלשבחיתבשבךםםרבהאחסשכוביוסניןהלויהואהשדהתפיצםקבירקחאטההירנשותהרע‪,‬וגבובאיווםליושרוכיןדעאלולדוג‪,‬נגלםשבפגיםהו‪,‬בםשימכעסנםןהאירבהעאשידכיאזבחיכולברחררשההררלמתכרגזומאאללוההקגנששכהה‪.‬דגיולדוב‪,‬משגחדלםפויוחשור‪,‬שממיזמלרעב"אהאקצרושנערלימהללאבחרזובילחכמררנהאמהרוחמוךכהזסמלהבתההבגיאפמהה‪.‬שנגקשננוערכימיראיידנאניונחיישוןרשרלםיןיזידלןחי"אקא‪.‬עלנםונושלמלהלאנרוזמחהולהמכמנוהיקמרהטווילכהקביחסעייםםהברה‪,.‬ייפףמםםשתק‪.‬נמזירכויםוראייצנירהיהנמאוןרהםגדייאופקחווהיעלינדםדושםתלמל‪.‬ו‪:‬להאשעהלהכימוי?ןטולכקיעיםרה‪.‬יםםמזוםוצהיהאהגיאופווהיידםתל‪.‬והל‪:‬‬ ‫לא‬ ‫מוזימקוזיה‪,‬קהכ‪,‬יףכיףחייחיםי‪.‬ם‪.‬פפתתאואום‪.‬ם‪.....‬טטרראאחח!! ננווחתתייםםעעלילינונושלשולושהשהשבושעבוותעות‬
‫וזה‬ ‫של ישמליי"מיבי"ןביהןמהצמרצירםי"ם"עעםםככללההההגגבבללוותת ששללההם‪.‬ם‪.‬אואוף!ף!זהזהמהמ זההזלהאלא‬
‫לללמשייאקתכשלללרמאשרייוליוואהקתוצכםלשרםארולא‪.‬יוהפוהלונצםילםליהאב‪.‬הפולאענסיאלי?הבכ!ולתקאעסיא?שדיפכ!יילתקורים‪.‬שדיפ‪.‬ייתורשםי‪..‬נאתישיזענאיםז‪,‬דעאםי‪,‬דואאהיךוכנאייהךוכנלייואלםלאנםהילנהאייקאמיקמכצטכמוצוטמוויעיצלןעצלןללילילבשבשחחההללללעעתתללבבדידאייהאיהוותב‪,‬תבת‪,‬תלולוחמחאמעבאקנעביקלנרדילרדלשלמלשלכאמשפלכאשהפמלשוומהבמשיויטוןנמשביייטאןלנשמינאיאיאלהמנראיבאואיהוחכעריבסמולאוחכלרםרעיסמלרלרם‬
‫נמעסשךהשהבהשיעטיאמכהנפהישרדהיולבבנדמורעליבההייאהנכאכייונשושתטליוננו‪:‬לובלבדיההןשנייותאכוהפאיללששלנלוממהי‪,‬הלציייודםלאני‪.‬תוו‪.‬מתואמצדלשרהההמווצתיוחבארשולוהב‪,‬כתהצקשוירולאהננםווחננהחוסמשמותצדכווםמהייתוו‪.‬ניהאםנכוחלנו מדמיינים‬
‫שהיא הדבר הכי טוב שיכול להיות‪.‬‬ ‫אתה צודק‪ .‬לא קל להתחבר‪ ,‬בטח שלא להתאבל‪ ,‬על דבר שאף‬
‫אוקייה‪,‬יואםניאשותמהעהומלהךשבארתחוהבאונמתר‪,‬קלאבבלחיעידליייןםקאשוהבנליהגליהתמוחניבורת‪ ,‬תחשוב‬ ‫אתפהעםצולדאק‪.‬הלכראנו‪,‬ק ולנעללהםתהחרבבר‪,‬ה לבפטניחשנשוללאדנו‪.‬להאנתחאנובל‪,‬מחועבלרידםברחזקשאף‬
‫פעלםהוולהא‪ ,‬והחיכירםנו‪,‬א ותנעמלהםשהקוררבההכלאןפוניעכששינו‪.‬לדנו‪ .‬אנחנו מחוברים חזק‬
‫ְלמהששפאהעיוםהקיי‪,‬אהזי‪.‬יאתנירושאוהמענבימאהים‪.‬שאתה אומר‪ ,‬אבל עדיין קשה לי להתחבר‬ ‫להווה‪ ,‬וחיים את מה שקורה כאן ועכשיו‪.‬‬
‫ְלמה שהיה אז‪.‬‬ ‫ובכל זאת האמת היא שמה שקרה בעבר משפיע מאוד על ההווה‪ .‬אם‬
‫ל–השייוורבובווויםכבהנרלהשיתננהשכאלידהיאוההרשמנילחםתומס‪,‬קאןיהתב‪.‬צידדוופהרוקבלההניכאוהםירשרנוכנה‪.‬מםלשיד‪,‬לאהתנוהאשמוטראינישלילהסוחהסויןיהאהדתרת‪.‬פןאמחפסתילולהעכשכלאדוירהימכךהמשלהמרעפלנוהכגאששוםהיאהיל‪.‬ושתעירלוסילןםהנהלדאתראוהוןישללסהקאתחלעלמעכלארוישהתיהיךחהמילהרמגכששהאשייכחםהלשיוב‪.‬רכואחתביהרודילהןקנק‪:‬נהתאאתהושייהלשחבהאקאחםיוענגב‪,‬תמינרכחשתאניההתחו‪.‬היפלרההשאושאעאחוכשהלאובאהךללםבהותדחהכהאגאק‪:‬רתלתתתהשודיושאלהבחשאפב‪:‬מיאנירבתרחהניעמצירכשאוההידפל‪.‬העלןולהתודהששבאבולאכשואוצהברפיךושלטרמתחהיושוארמגאחוכדתהתענ‪.‬דישיימההלבלי‪,‬פחבהחבתימיאר‪,‬רקניהמקיניתאציוריוהמדהורםף‪,‬העלצווסודהשרעאאוצהפימתושואדעמהליחימאנימתוהמ‪,‬הור‬ ‫וכאמתבנידוציכרככאמתפלםטנישידאושצווזרערפםטסהיאחראאווועבשולהתלחרראלוהשולאקלהרלגהשןלאאאקגלכהאןליימךרהכיהאיילהתהעיקועיתווהעודקריתנןהודדרי‪.‬ןתמט‪.‬א‪.‬יו‪.‬תאמ‪.‬אההו‪.‬יתכתהתכאהכשללאכליליבםמתפבםתםפםנשגהנביןביההבממייהשהאאעללעושושייקננץץךדררוויייתרתילילהםםהבהםדדדג?דעעתבלעשתכעשכ?לעלת?לש‪,‬תךביש‪,‬ךהוישר‪.‬ההולזאי‪.‬הליאיאהנמםיהואנםההאשויקיותוהאירפםיויתאשונהםעגבאמשפינרלםגגבמםמפיפרשםגאניעשםעוילשהדםדיעשעוקהלהההדםעירממוולקשבהתתוהםיממהוהוחאשנמתתוהםהתושדהנויוחאניננינלימההתם‪.‬ד‪,‬תםאםהנייננאליםםא‪,‬םת‬
‫ובתשעה באפבעםאנליאכאישצמואהרמללצטייוחאלושוותלבאהעיאלחכילכדלגהלזישהד וההו‪.‬לאנסומכתירלההיצאטעתרא? הכלא‪ :‬אין לו משחקים‬ ‫ישראל לא רלוונטית בשבילך בגלל שזה קרה לפני הרבה שנים‬
‫ולא חברים‪ ,‬הוא מעולם לא שיחק בגינה ולא שחה בבריכה‪ ,‬אף‬ ‫אוקיי‪,‬כאשולסיבהאגזמשתלי‪.‬ך אענוידמהביןהשבדגבןרילםדגידוםל?ים שקרו פעם משפיעים‬
‫הימויבםכלה זאאלותפ‪,‬עהלּוםהלימיאנעוייןצשושאאעוללןיטםימואעלוו ותרו‪:‬לר "אשתנגאויכעד‪,‬לדיגללדיע‪,‬זדואריה‪.‬ךלנהוחיליעםצ?ו"רהולראגהעיהאת‬
‫השגמרשהי‪,‬בלבהיחזיוכךר‪ :‬נבהכדלרימם!ה השואאיבהידהנו ומלרונצסוהתעדלההרגגגישמהאחיתיםכאשבלו והחשימסחרון‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬אבל אני מרגיש שכל הסיפור של בית מקדש לא קשור‬
‫אוקיאי‪,‬לייאובליכלהל‪.‬גזמתי‪ .‬אני מבין שדברים גדולים שקרו פעם משפיעים‬
‫במעט ושיבשכללו‪,‬זכאיתה‪,‬ואלּולהאייהניוהשומעאלליהםבדאועתתוו‪:‬ש"יתשגיגדם‪ ,‬ימלציד‪,‬אואתיךאחהרחתי‪,‬ים?" הוא היה‬ ‫זלהאביקתשומרקדש?‬ ‫בביבתקשמהקדמשה‬ ‫הסיפותרגידשללי‬ ‫שכל‬ ‫מרגיש‬ ‫אני‬ ‫עד היום‪ ,‬אבל‬
‫והנהעולעוםדשמלמחם וששימברהתבקחשינושמךוו‪:‬צהאנהבהדחותריץבוםאנ!נבולהות‪:‬האואחוהירמהעבוןלמהםרומלצקאהדזכעשהדהליהפגהגוגגשםמאוהחותחוי‪.‬ריבםן שלו ושמח‬ ‫אליי בכלל‪.‬‬
‫אפהשייצנלרורקיולוהמותרביתסהוזיכיוהפצשצושתירבלריייסהעך‪,‬אעבהבםלושולגלמסללוזינשבמעויםרהכפהושווטיםעבהתרלשתו‪.,‬םאשדלשיזולושםאלהיההשפלןוהימיקשלאמויתלווהס‪,‬םנדריאוחכתןלםוכתליהבמדקוכהתרושזשהנגוושנלהההיגעמאאמעםצכהנהשללוסואמלהאאכרכהןהבנךאאובהיחחהרגדושזיהרשסולץאואוהרבקננהמוואתחלעההבלנתנווהלולהספ‪.‬אילה–נלאיפהביואובבוררשאדדדממישיועמבשלהומיפק‪.‬נונתלנעוויינוותלה‪.‬םםל‪,‬נשיסמדםבאישפעשוכםנלפםגולגושהאלררצוהםזהר–‪,‬עיכמפשיךלמההככלצםנינ‪,‬לוםלו‪.‬אפוגותאשםאאחצורריתות‪,.‬ך‬
‫מקדש?‬ ‫שעמתגדידפעלים בביברוקששלהיםמוהה זקרהיבבוית‬ ‫הזה‬ ‫הבניין‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬הרב‪ ,‬אתה‬
‫שם קורבנות‪.‬‬

‫מעם חי שלהבשככוינתהעלבתומכשוהולרזסהיסקיודםםשכלולעצעלמוכתךיבששאונתח‪.‬נו לא מבינים בכלל על‬ ‫נו‪ ,‬הרב‪ ,‬אתה יודע‪ .‬הבניין הזה שעמד פעם בירושלים והקריבו‬
‫מה צריך לבכות‪ .‬אין לנו מושג כמה חסר לנו‪.‬‬ ‫שם קורבנות‪.‬‬

‫מחלות ואסונות‪ ,‬פיגועים וייסורים‪ ,‬אנשים שרוצים להתחתן ובמשך‬ ‫באמת נראה לך שאלפיים שנה עם ישראל מתאבל ובוכה וצם‬
‫שנים ארוכות לא מוצאים בן או בת זוג‪ ,‬או כאלו שזכו להקים בית‬
‫זה‬ ‫שנחרב?‬ ‫בניין‬ ‫בגלל‬ ‫רק‬ ‫לזיכרון‪,‬‬ ‫סימנים‬ ‫כל כך הרבה‬ ‫ה ורנבעשו‪3‬משעה‬
‫תהמצה מהנממא ‪59‬‬ ‫לך הגיוני?‬ ‫היי‬ ‫‪58‬‬

‫ולא מצליחים ללדת ילדים – כל הדברים האלו הם תוצאה של‬ ‫אני מבין מה אתה רוצה לומר‪ ,‬ובכל זאת מחפש להרגיש קצת יותר‬
‫דבר אחד‪ :‬אלוקים רחוק מאיתנו‪ ,‬ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי‬ ‫את המשמעבורותרשלשלהא‪.‬חיסאזרוןעלהזמה‪.‬המבהאאמניתיכמולתאלבעלשיוםתככלדיכךשיהמיר"בביהן שנים?‬
‫תהמצה מהנממא ‪59‬‬ ‫‪ 60‬היי הרב ‪3‬שיחזור אלינו‪.‬‬ ‫המ‪8‬צ‪5‬רים" להיאייהירובכ‪3‬מו עונש מעצבן שרק צריך לחכות שייגמר‬

‫אוקיי‪ ,‬אבל מה יעזור אם לא נעשה מסיבות כמה ימים ובתשעה‬ ‫ונתחיל ליהנות מהזחואפתשבכדיומוק שהנצקרויךד?ה‪ :‬זה לא הבניין‪ ,‬זה העולם! עולם שהיה בו בית‬
‫באב נשב על הרצפה ונגיד קינות? זה יועיל במשהו?‬ ‫מקדש היה עולם אחר לגמרי מזה שאנחנו מכירים היום‪ .‬זה היה‬
‫עולם שאלוקים שכן בתוכות‪,‬גויהד‪,‬אואריךהגהדווללכהתזהלךהקהריתןפיעללהכ?ל המציאות‪:‬‬
‫על היחסים בין בני האדם‪ ,‬על מה שקורה בינינו לאלוקים ואפילו‬
‫הכרתי שתי משפחות שהבן שלהם הפנה עורף לדרך שחונך בה‬ ‫לא כל כך‪ .‬קשה ליעללקועוםלבםבוהקטר‪,‬ב ועגםשהכישהאנשיופמעצלבירחכהא‪.‬ניחזדי"לממרחספף‪.‬רים שהטעם והגודל‬
‫והחליט לנטוש את הדת‪ .‬הראשונה‪ ,‬כתגובה‪ ,‬ניתקה איתו קשר‪.‬‬ ‫וזה עוד בזמן הלימושדילם‪.‬הפבירחוותפשהיואנביסבדכרלגלודבלמאשחבררלבגעמניריין‪.‬ממה שאנחנו מכירים היום‪.‬‬
‫השנייה החליטה שגם אם הוא אינו מעוניין בקשר איתם – הם לא‬
‫מוותרים עליו! בכל סעודה ואירוע משפחתי הם דאגו להשאיר כיסא‬ ‫חשבת פעםהבעעליהכךשלשנואוהלייאגםשנזולהדנקושוארל למכציךאושתאיןצרלהנווחבישותכמהקודאנשח?נו מדמיינים‬
‫ריק עבורו‪ .‬השנים חלפו‪ ,‬ואחד הבנים חזר הביתה‪ .‬אתה יכול לנחש‬ ‫מרגע שאיבשדנהויאאתהדהבצירנוהרכיהיטושיברששיכחוילברלהאיוותתנ‪.‬ו לאלוקים‪ ,‬ירד מעין‬
‫מסך שמפריד בינינו לבין השמיים‪ .‬משהו בלב שלנו נסתם והכול‬
‫לבד באיזו מהמשפחות מדובר‪.‬‬
‫נעשאוהקייט‪,‬כניאנוימשלואמכועתימ‪:‬ההתשפאיתלהה‪,‬אלויממור‪,‬ד אהבתולרעה‪,‬דייקןיוקםשההמלציוולת‪.‬התחבר‬
‫ימי "בין המצרים" הם "הכיסא הריק" שלנו‪ ,‬הכוס השבורה בחופה‬ ‫ְלמה שהיה אז‪.‬‬
‫והאמה־על־אמה הלא מטויחת בבית החדש‪ .‬זו הפינה בלב שאנחנו‬
‫משאירים כל הזמן‪ ,‬כדי להזכיר לעצמנו שחלק גדול מאיתנו עדיין‬ ‫היום אתה הולך ברחוב ונתקל בחיילים או בנהגי מוניות‪ ,‬תחשוב‬
‫שפעם הייתהנרוהאסהיפנובריאשייים‪.‬תן לך כיוון למחשבה‪ :‬אישה אחת ביצעה פשע חמור‬
‫חסר‪ ,‬ושום דבר לא יהיה שלם באמת עד שגם הוא יחזור‪.‬‬ ‫ונידונה למאסר עולם‪ .‬אחרי חודש בכלא התברר שהיא הייתה‬
‫היום כשאדבםהימריוחן‪.‬פ כששרנגועלדשללהההשתרינאוהק אהויאההתרתוחמננמוהתשרולאחנייפת‪,‬רידהוואאותו ממנה‪,‬‬
‫אנחנו מאמינים שהצער והגעגועים שלנו – ויותר מהם‪ ,‬המעשים‬ ‫שובר את וההרנאהשלתמהאיכפלאה הלסהכישימגהאולתהיםע‪,‬תפרעלםבקהושאתהפ‪ .‬ושוכךט גהדילההניולסדעצמוד לאימו‬
‫הטובים‪ ,‬אהבת חינם‪ ,‬התפילות והציפייה לגאולה – מקרבים אותנו‬ ‫לירושלים‪ ,‬כקושלהטמאציתאוהתשרהיאחתידההשכשינהוהאוחמשכיראוהתיהאעתלאבהשכרול‪.‬א‪:‬בקיאיצןורלו משחקים‬
‫– בית מקדולש‪.‬א חברים‪ ,‬הוא מעולם לא שיחק בגינה ולא שחה בבריכה‪ ,‬אף‬
‫צעד ועוד צעד אל היום שאנחנו מחכים לו כל כך‪.‬‬
‫פעם לא יצא לטיול ולא אכל גלידה‪.‬‬
‫לנפייה בסרטמצים בצמשת ביא ההקדש‬ ‫ובתשעה באב אני אמור לחשוב על כל זה ולנסות להצטער?‬
‫מהקשר שלצמ תלימ חפשמ בתאר הילה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬לּו היינו שואלים אותו‪" :‬תגיד‪ ,‬ילד‪ ,‬איך החיים?" הוא היה‬
‫טמבה "סרטמצים לאשעה בתב"‬ ‫ההישמגירםה‪,‬הלאלהיובמזכמהשירעםבטבמכבשעלייחןיושמךשה‪:‬לוע‪,‬ונןשכהיאידמברהעיוודראנםו!רולהלאשוננואהסיועההתדיהללמעעהזמלרורגרהויצשלבנהדואעעלתדתעוכצהואשגירבגשלהמרגחגהיםעסחימריאוצןיםת‪.‬אושתלו ואחשרמת‪,‬ח‬
‫תמ סרקמ תא הברקמד‪:‬‬ ‫והנה עוד מעוחלשםבהשלשםשווומהרתהקתנבומנצנואת‪:‬בחחווץרבאןבלהמהוקאדשמעוהילהםגלםא זחוכרהבןלפגוש אותו‪.‬‬
‫של ירושליהםסויהפוערם ושלהתהיחללדתההמשסלכןההגזלוהתהוהאאיבודמיוהק‪ .‬להסמיעפושרה‪,‬שכלנלו‪ .‬אם צריך‬
‫הצרות שסלבבלנכוותבאעללפימישםהוה זשהניקםודהםאכחורלונועלת כ–ךרשדיאפנוחתנ‪,‬ו פלוגארוממביינםי‪,‬ם בכלל על‬
‫אפיינרוקוותיזיהציביה‪,‬אמוגהזשירצוםרתי‪,‬ךשולהלבשאיוכואתות‪.‬ברשאגויןעא נהלונורהנאומורששאגבהוכלהמפלנהיבחששסמלורננוילםננוד‪.‬שםנ והה–פהכנםו‬
‫מעם חי שהשכינה בתוכו לרסיסים של עצמות יבשות‪.‬‬

‫מחלות ואסונות‪ ,‬פיגועים וייסורים‪ ,‬אנשים שרוצים להתחתן ובמשך‬
‫שנים ארוכות לא מוצאים בן או בת זוג‪ ,‬או כאלו שזכו להקים בית‬

‫תהמצה מהנממא ‪59‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪ 60‬היי הרב ‪3‬‬
‫תהמצה מהנממא ‪61‬‬