Page 166 - 1322
P. 166
| 166דריה שועלי
מזי חייכה ורכנה קדימה" .זה אפילו לא תיאוריה .זה ממש התחלה
של התחלה של משהו .רוצים לשמוע?"
"דה־אה ",אמרה תילי ,ובנג׳י הוריד את האוזניות ,שלא היו
מחוברות לשום דבר ,אלא שימשו כדי להבהיר אם הוא צריך שקט
או מקשיב.
"טוב ,אז ככה .קודם כול ,אני חושבת שיסמין היא קורבן של
פגיעה מינית .אני לא יודעת להגיד באיזה שלב של החיים שלה.
אבל היחס שלה לגברים ,לפחות לפי עלמה ,עם דפוסי התנהגות של
בריחה ,הסתרה ,שקרים ,האופן שבו ארי היה מגונן כלפיה ...ואם
אנחנו שוקלים את הכיוון הזה ,צריך לזכור ששמונים אחוז מהפגיעות
המיניות הן מאדם מוכר ,וכמה שהנפגעת יותר צעירה ,יותר סביר
שזה מישהו מהמשפחה ,דוד ,אבא ,אח ...אז זה דבר אחד .דבר שני
זה שהיא היתה בהיריון כשהיא ברחה .שבוע שבע־עשרה .זה שבוע
שכבר אפשר לדעת את מין העובר .הנחת העבודה שלי היא שזאת בת.
לדעתי ,משהו בזה שיש לה עוד בת ,עם זה שלילי כבר עוד מעט בת
ארבע ועם הפגיעה המינית שהיא בעצמה חוותה ,עשה לה ׳טריגר׳ —
הפעיל אצלה דחף של שימור עצמי ושל בריחה".
בנג׳י ותילי הסתכלו על מזי במבט של אנשים שקראו על דברים
כאלה בעיתון ,ופשוט לא הבינו למה הראש שלה הולך דווקא לשם,
ובלי שום ראיה .ומזי ,מזי יכלה ללמד אותם הרבה על תשאול ועל
טכניקות חקירה .אבל היא לא יכלה להעביר להם את מה שהיא
עברה ואת מה שהיא ראתה .היא לא יכלה להסביר להם איך ילדה בת
ארבע־עשרה יכולה לחשוב שהיא וגבר בן ארבעים ושתיים מאוהבים.
והיא לא יכלה ,מילים לא היו מספיקות ,להצעיד לנגד עיניהם את
כל הנשים ,במג"ב ובמשטרה ,השוטרות והאזרחיות ,שהאחים שלהן,
הדודים שלהן ,האבות שלהן ,השכנים שלהן ,המורים שלהן ,המפקדים
שלהן.
"אני אטפל בעניין של יפה שכטר ",אמרה מזי" ,בכל מקרה,
עבודה יפה מאוד עם המזכירה של יסמין .ובנג׳י ,צדקת כשאמרת אז
שלתחושתך רואי זהר לא בהכרח כזה תמים .מעניין למה הוא חיפש
