Page 298 - 1322
P. 298

‫‪ | 298‬דריה שועלי‬

‫ובטיסות‪ ,‬מוקף יפים ויפות‪ ,‬לבוש פרוות בצבעים זרחניים‪ ,‬עגילי‬
‫יהלום‪ ,‬שרשרות זהב בשכבות עם תליונים של ח״י‪ ,‬לב‪ ,‬מגן דוד‪.‬‬
‫״נשית כמו תכשיט‪,‬״ אמר סבג שבתוך ראשה‪ .‬מזי המשיכה לגלול‪,‬‬
‫מנסה לא לאבד ריכוז כשחלפה על פני מאות תמונות זהות כמעט‬
‫בתוכן ובקומפוזיציה‪ .‬היא חיפשה את רונה צאלון ומצאה עד כה‬
‫רק תמונה אחת שלה‪ ,‬עם רון‪ ,‬משיקים כוסות בירה גבוהות בפסגה‬
‫מושלגת‪ .‬פניהם קרובות ודומות‪ .‬מזי המשיכה לגלול‪ ,‬אבל לא מצאה‬

                                       ‫עוד תמונות של רונה צאלון‪.‬‬
‫כעבור שעה נפתח שער העץ העצום של השכטרים‪ ,‬ומתוכו יצאה‬
‫אישה באמצע שנות החמישים‪ ,‬גבוהה‪ ,‬שיער שחור גלי וחליפת‬
‫מכנסיים כחולה‪ .‬היא נעמדה בגבה לשער‪ ,‬פיהקה‪ ,‬הוציאה טלפון‬
‫מתיק אדום‪ ,‬שלחה הודעה‪ ,‬החזירה את הטלפון לתיק‪ ,‬הוציאה‬
‫בקבוק מים קרים‪ ,‬שתתה ואז הצמידה אותו אל פניה‪ .‬כעבור רגע‬
‫היא הוציאה את הטלפון שוב‪ ,‬קראה הודעה והסתובבה בגבה אל מזי‪,‬‬
‫פניה אל הכניסה לחניה התת־קרקעית‪ .‬השער החשמלי עלה מעלה‪,‬‬
‫ומהפתח הגיחה מרצדס מדגם ישן יותר מזה של מר שכטר ונעצרה‬
‫ליד האישה‪ .‬היא פתחה את הדלת ונכנסה‪ ,‬מתיישבת ליד הנהג‪ .‬הם‬
‫פנו שמאלה‪ ,‬ומזי יצאה בעקבותיהם‪ .‬אם כל ההנחות וכל המסקנות‬
‫שלה היו נכונות‪ ,‬סמירה היא אמא של סועאד‪ ,‬והחברות בין יסמין‬
‫לסועאד נמצאה בשטח המת של שדה הראייה של השכטרים‪ ,‬מלבד‬
‫ארי‪ ,‬כמובן‪ .‬״הוא כל השטח שלו מת‪,‬״ אמר הסבג המעצבן שבראשה‪.‬‬
‫מזי רצתה לברר איפה סמירה גרה‪ .‬מכל מה שבנג׳י הצליח לברר‪ ,‬נראה‬
‫שיסמין באמת לא יצאה מהארץ‪ .‬אז אולי היא רק עברה לשטח המת —‬

                                       ‫אל בית משפחתה של סועאד‪.‬‬
‫המרצדס יצאה אל כביש החוף ומשם לגלילות‪ .‬הכבישים היו‬
‫עמוסים‪ ,‬ולמזי היה קל להשתחל עם האופנוע בלי שיבחינו בה‪.‬‬
‫המרצדס המשיכה לצומת קסם‪ ,‬לכיוון ראש העין‪ ,‬ועלתה על‬
‫כביש שש‪ .‬הוא היה ריק יותר‪ ,‬אבל מספיק עמוס למעקב בטוח‪.‬‬
‫אופנועים אחרים חלפו על פני מזי במהירות‪ .‬המרצדס ירדה אל‬
‫כביש אחד‪ ,‬ומזי ירדה אחריה‪ .‬הם המשיכו על הכביש לירושלים‪,‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303