Page 295 - 1322
P. 295

‫כליא ברק | ‪295‬‬

‫בפרטים‪ .‬הוא הרים את השיער שלה למעלה‪ ,‬ולקח את הידיים שלה‬
‫שתחזיק את השיער‪ ,‬וענד לה את השרשרת‪ .‬הייתי משותקת‪ .‬היתה לי‬
‫הרגשה שמשהו נורא הולך לקרות‪ ,‬למרות ששום דבר נורא עוד לא‬
‫קרה‪ .‬בחיים לא הרגשתי אימה כזאת‪ .‬עלה לי גל של בחילה ופחדתי‬
‫שאני אקיא שוב וישמעו אותי‪ .‬אז התקפלתי על השטיחון אמבטיה‬

                                          ‫בעיניים עצומות וחיכיתי‪".‬‬
                                                  ‫"מה קרה אז?"‬

‫"אני לא יודעת בוודאות‪ .‬הקולות היו עמומים‪ .‬אולי סתמתי‬
‫אוזניים‪ .‬שמעתי בכי חנוק‪ .‬אחר כך שמעתי אותו אומר לה‪ ,‬׳הגיע‬
‫הזמן ללכת‪,‬׳ ואת הדלת נפתחת ונסגרת‪ .‬שמעתי אותו מהמהם‬
‫לעצמו איזו אופרה‪ .‬פותח וסוגר מגירה‪ .‬ואז הדלת נפתחה ונסגרה‬
‫שוב‪ .‬הוא יצא‪ .‬התאפקתי עד ששמעתי אותו יוצא וסוגר את הדלת‪,‬‬
‫ואז הקאתי שוב‪ .‬זה נס שהוא לא נכנס לחדר האמבטיה‪ .‬פשוט נס‪.‬‬
‫הקאתי כל כך חזק‪ ,‬שחשבתי שאני הולכת להפיל‪ .‬הייתי חייבת‬
‫לחזור למסיבה‪ ,‬אבל לא יכולתי‪ .‬ברחתי מהדלת האחורית של‬
‫המטבח‪ .‬שלחתי לשאול הודעה שאני מרגישה התכווצויות חזקות‪.‬‬
‫בקושי הגעתי הביתה‪ .‬נכנסתי למיטה וישנתי עשרים וארבע שעות‪.‬‬
‫בימים שאחרי זה היו לי סיוטים‪ .‬הייתי חולמת שהוא נכנס לחדר‬

                                  ‫האמבטיה וחונק אותי עם הידיים‪.‬‬
‫"אחרי שבוע היתה ידיעה בעיתונות הכלכלית‪ ,‬שאחד האורחים‬
‫במסיבה נסוג מעסקה ענקית עם שכטר אחזקות‪ .‬זאת היתה עסקה‬
‫שהם תפרו על פני שנה וחצי‪ .‬הכרתי את האיש‪ .‬היו לו אז תאומים‬
‫בני ארבע־עשרה‪ ,‬בן ובת‪ .‬היא כנראה סיפרה לו‪ ,‬האומללה הזאת‪ .‬כמו‬
‫שכבר הבנת‪ ,‬אצלנו לא הולכים למשטרה‪ .‬בלילה של הידיעה בעיתון‬
‫חלמתי על זה‪ .‬חלמתי שאני שם‪ .‬והפעם‪ ,‬לפני שזה נגמר‪ ,‬לפני שהוא‬
‫מגלה אותי וחונק אותי‪ ,‬אני קמה להציץ בחור המנעול‪ .‬ואז אני רואה‬

                                      ‫שזאת לא התאומה‪ ,‬זאת יסמין‪.‬‬
‫"כשהתעוררתי הבנתי שתמיד ידעתי‪ .‬שתמיד ידעתי בעצם מה הוא‬
‫עשה ליסמין‪ .‬כמה ימים אחרי זה היתה לי סקירת מערכות וגיליתי‬
‫שיש לי בת‪ .‬באותו בוקר הלכתי לפרופסור נריה ועשיתי הפלה‪ .‬לשאול‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300