Page 292 - 1322
P. 292
| 292דריה שועלי
שלומך?" הוא ענה בעייפות" .קיבלתי תמונות מאוד יפות שלך ",היא
אמרה בטון רך ולא אופייני" ,עם ארי שלנו אהובנו ועוד כמה חברות.
אתה פוטוגני ,דני .נשים אוהבות אותך ,אני רואה .קראת את החדשות,
דני? הרצחת וגם ירשת ,דני?" היא ניתקה.
בשלוש ארבעים וחמש ,אחרי שלקח ואליום ,יצא דני עצמון מביתו
שבכוכב יאיר ,בלי להגיד מילה לאף אחד ,ונהג אל מגרש החניה של גן
האירועים "עדן על המים" .הוא חנה בקצה המגרש הריק .יום ראשון
בזמן המלחמה היה יום חלש לחתונות .הוא בלע עוד שלושה כדורי
ואליום ,שתה מים והתקשר לאשתו מיכל" .איפה אתה? לא היית פה
הרגע?" היא שאלה" .מיכלי ,סליחה על הכול .אל תיתני להם לכתוב
עליי דברים רעים ",הוא אמר וניתק .הוא ירה לעצמו כדור בראש,
אבל כמו כל כך הרבה דברים שהצריכו דיוק ומחויבות ,הוא נכשל גם
בזה .הוא איבד את ההכרה והתעורר כעבור כמה שעות בבית החולים,
מוקף שוטרים.
באותה שעה כיבתה אסתר שכטר את הטלפון שלה והשאירה
אותו במשרד .היא ירדה במעלית אל קניון עזריאלי ,נכנסה לחנות
לציוד סלולרי וקנתה טלפון חד־פעמי .היא חזרה למשרד ,לקחה את
הטלפון הכבוי ונסעה לרמת החייל .במגרש חניה היא חנתה עם הפנים
החוצה ויצאה מן המגרש אל הפארק הענקי שהסתתר מאחורי בנייני
המשרדים הכעורים .הפארק היה ריק .כל המתכנתים ונשות הכוח אדם
ישבו במזגנים ועיכלו את ארוחות הצהריים שקנו בכרטיסי התן־ביס
שלהם .אסתר הזיעה בשמלה המחויטת .היא התקרבה אל הנחל ,ובכוח
השליכה לתוכו את הטלפון הכבוי והביטה בו נעלם במים הסמיכים.
היא הפעילה את הטלפון החד־פעמי ,חיברה אוזנייה ,הוציאה מהתיק
את כרטיס הביקור של חוקרת פרטית מזל מוריס והתקשרה.
מזי הזיעה בין שני בני עשרים ושתיים שעבדו כמלצרים ב"רמפה",
בדירת השותפים שלהם ברחוב אלפסי ,לא רחוק מהלופט .האזעקה,
שגרמה לאחד מהם לאבד זקפה ולשני לקבל זקפה מחודשת ,לא גרמה
להם לעצור .אבל צלצול טלפון ביום הזה היה עניין אחר בשביל מזי.
