Page 288 - 1322
P. 288
| 288דריה שועלי
תוך חצי שעה הוא כבר פתח לה את הדלת .דודי תמיד נראה כאילו
הרגע יצא מספא ,אבל לראשונה מאז תחילת החקירה הוא שוב נראה
כמו האיש שמחזיק את העולם בביצים.
"שכבת עם מישהו?" מזי שאלה.
״את צריכה לעבוד על הסמול־טוק שלך ,מוריס,״ הוא נכנס ופתח
את המקרר" ,מה את רוצה לאכול?"
"מה שיש .שאשו מצא משהו במשרד של ארי במטווח?"
היא התיישבה ליד האיילנד ,מול כוס מיץ תפוזים .דודי הוציא
דברים מהמקרר והניח על השיש .פתח ארון מטבח ,הוציא ממנו שלוש
תיקיות קרטון חומות ודחף אותן לכיוונה" .בתיאבון ",הוא אמר לה.
הבטן של מזי עשתה סלטה .היא התאפקה לא לצחוק .מתוך הרגל היא
לקחה מגבת נייר והשתמשה בה כדי לפתוח את התיקייה העליונה.
"אתה עברת על זה?"
"כן".
"יש פה משהו שיכול לסבך אותך?"
"מה נראה לך?"
"רק מוודאת".
המסמך הראשון בתיקייה היה חוזה שכירות ,לדירה מספר אחת
ברחוב השרון בתל אביב .המשכירים היו שכטר תחזוקת מבנים.
המסמך הבא היה גם חוזה שכירות ,לדירה שתיים באותו בניין.
המסמך הבא היה החוזה של דירה שלוש .היו בתיקייה שנים־עשר
חוזים לשתים־עשרה דירות בבניין .החתום מטעם שכטר היה שאול
שכטר .משרד עורכי הדין היה זרחין .מזי הכירה את הבניין .זה היה
אחד מבתי הבושת הידועים בעיר .כזה שהמשטרה פושטת עליו
וסוגרת בכל כמה חודשים בלחץ של כל מיני טיפוסים שקנו דירות
להשקעה בסביבה ,ורצו שערך הנכס שלהם יעלה .כמה שעות אחרי
כל סגירה היו הנשים פורצות את המנעולים וחוזרות לחדרים — בדרך
כלל המקום היחיד שלהן בעולם — והמשטרה היתה מעלימה עין.
השוטר הכי שחוק בעולם לא היה קר לב כמו בעל דירת שלושה חדרים
עם פרקט בלווינסקי.
