Page 283 - 1322
P. 283
כליא ברק | 283
להם שם .לגבי הארכיאולוגים ,בדרך כלל זה גם על אוטומט .בצדק,
אבל על אוטומט .את יודעת איך זה ירושלים ,איפה שאת לא יורקת
יש איזה מערת קבורה עתיקה או איזה מאגר מים תת־קרקעי פרה־
היסטורי .אבל אני עוד לא יודע למה הם כועסים על זה באופן ספציפי,
למרות שאני מריח שיש משהו כזה".
"ביוב "...אמרה מזי כמעט לעצמה.
אמיר גיחך.
"הייתי שם ",מזי אמרה.
"איפה?"
"מתחת לאדמה באזור ההוא .נכנסנו מאיזה סמטה באזור העי"ן־
חי"ת ,וירדנו עמוק מתחת .יש שם מסדרונות וחדרים ואולם ,וכשיצאנו
חזרה ,כשיצאתי ,זה היה ליד ממילא".
"עם מי היית שם? באיזה הקשר?"
"עם ארי שכטר .בלילה שהוא נהרג".
"קטעים איתך ",הוא אמר .הוא שתה מהבירה" .אז את מספרת לי?"
"מה?"
"מה עשית שם .מה עשית שם עם ארי שכטר".
מזי הינהנה .היא סיפרה לאמיר הכול .מהפגישה עם ארי במטווח,
דרך המפגש הלא נעים עם דני עצמון ("דני עצמון ,ראש אגף
הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לשעבר?"; "כן ,זה הוא") ,ועד לרגע שבו
חלפה על פני המכונית ההרוסה של ארי שכטר .כשהיא סיימה ,אמיר
הביט בה במבט שהיא לא היתה יכולה לפענח.
"מה?"
"לא נעים לי להגיד".
"נו ,מה?"
"אני מת לדעת איך את נראית בשמלה ושיער ארוך".
מזי פרצה בצחוק ,ואמיר צחק איתה.
"מה אתה אומר באמת אבל?"
"אני עוד מעכל .אבל זה מסביר הרבה דברים".
שניהם גמרו את הבירה ,ואמיר שכח לעמוד על המשמר .כשמזי
