Page 7 - 1322

‫הלחות נחתה על העיר כמו חדשות רעות‪ ,‬בשש וחצי בערב‪,‬‬
‫שלושה ימים לפני יוני‪ .‬מזי מוריס יצאה מהסלון לגג והרגישה‬
‫איך הגוף שלה מתכסה דביקות‪ .‬מאז עבר חודש‪ ,‬והלחות‬
‫התנחלה באוויר‪ .‬מעכשיו ועד אוקטובר‪ ,‬חשבה מזי‪ ,‬היא לא‬
‫תוכל להתבטל במיטה עד שש‪ ,‬ותצטרך לקום לרוץ כבר‬
‫בחמש‪ .‬אבל לא מחר‪ .‬מחר יש לה יום הולדת‪ .‬עברו שנתיים‬
‫מאז הלילה שעליו היא ידעה יותר מדי‪ ,‬זכרה פחות מדי‪,‬‬
‫ושבגללו היא איבדה הכול‪ .‬היא חבשה את הפאה הבלונדינית‪,‬‬
‫הכניסה את העדשות הירוקות‪ ,‬עלתה על עקבים והלכה‬

‫לאלנבי‪ ,‬לשתות ולהתפרק עד שהיא תשכח הכול שוב‪.‬‬