Page 71 - 1322
P. 71
כליא ברק | 71
אבן צרה ללא מוצא ,מחנה את המכונית בצמוד לקיר .עכשיו היתה
הדלת של מזי חסומה.
הוא יצא ועזר לה לטפס החוצה דרך הצד שלו .האוויר
הירושלמי לא ריכך כלום .הם עמדו בגבם למכונית ,מימינם הרחוב
שממנו פנו ומשמאלם ,בסוף הסמטה ,דלת ברזל שחורה .לילות
הפאה־הבלונדינית של מזי באלנבי אימנו אותה ללכת מהר בעקבים,
כמו הלונדוניות שראתה ,רצות על סטילטו בגשם .דודי אמר
לה אז ש"זה כלום לעומת הפריזאיות ברובע הלטיני" .זה היה ממש
שנייה לפני שזה התפוצץ ביניהם .עכשיו ארי לקח את הזרוע שלה
בשלו ,מנימוס או מתוקף תפקידה ָלערב .כך או כך ,זה לא היה בלתי
נעים.
מוזיקה ערבית וצחוק גברי נמזגו אל תוך הלילה כשהם הלכו
לעבר הדלת .מזי הבחינה במצלמת האבטחה בדיוק כשהדלת נפתחה
על ידי מונומנט אנושי .הוא הבריח את הדלת מאחוריהם והביט מטה
אליהם .ארי הגיש לו כרטיס ביקור כסוף ,שהחזיר את האור המועט.
המונומנט הינהן ,וסימן שהם יכולים להתקדם בשביל אל מבנה האבן
שמאחוריו .מזי חיכתה לראות אם יהיה גלאי מתכות.
הם ירדו שלוש מדרגות אל כניסה מקושתת וחיכו מול דלת זכוכית
צבעונית .הדלת נפתחה בידי בלונדינית־פלטינום דקיקה בשמלת
ערב כסופה .היא לקחה ביד קרה את ידה של מזי ,שהשפילה מבט
כמתוכנן .היד השנייה לקחה את הקלאץ׳ ומסרה אותו לארי .הטלפון
הלך ,חשבה מזי ,לפחות אין גלאי .פלטינום התחילה ללכת ,מושכת
את מזי בעקבותיה .מזי הסתובבה לאחור להביט בארי .הוא היה יפה
כמו שמש שוקעת ,וכמוה עצוב .הוא הרים כף יד לשלום והניח אצבע
על שפתיו להזכיר לה לשתוק .היא זכרה.
פלטינום הוליכה את מזי אחריה במסדרון אבן צר ומקושת ,על פני
שטיחים מחרישים ,מחזיקה את היד של מזי ולא מסתובבת לאחור.
המסדרון התרחב לכדי חדרון עגול ,בצדו השמאלי בר קטן ובצדו
הימני ספות רוקוקו אדומות — כמו במועדון החברים הסגור בלונדון,
שדודי לקח אותה אליו פעם .שלושה גברים ישבו ושתו .הן חלפו
