Page 73 - 1322

‫כליא ברק | ‪73‬‬

‫שהוא העיף בה מבט‪ ,‬כמו סועד שמתלבט אם לשלוח את היין חזרה‬
‫לסומליה‪ .‬הוא הינהן‪ ,‬ופלטינום עזבה את ידה‪ .‬מזי נשארה לעמוד לצד‬
‫הגבר המהנהן ושני חבריו‪ ,‬נמנעת מקשר עין ומקשיבה ללא הבעות‬

‫פנים‪ ,‬כפי שעשו שאר הברונטיות באולם‪.‬‬
‫הגבר שלה היה בגובה מטר ושמונים‪ ,‬שערו שופע‪ ,‬לחייו שקועות‬
‫והאף שלו‪ ,‬שהיה ישר פעם‪ ,‬היה שבור בכמה מקומות‪ .‬בנסיבות אחרות‬
‫הוא היה גבר מושך מאוד‪ ,‬אבל באותו הרגע הרגישה מזי שאף גבר לא‬
‫יהיה מושך שוב אף פעם‪ ,‬אפילו בשבילה‪ .‬איתו עמדו גבר נמוך ומוצק‬
‫בעל תלתלים לבנים וגבר ג׳ינג׳י גבוה וכחוש‪ ,‬בעל עיניים מימיות‪ ,‬אף‬
‫פחוס‪ ,‬ריסים שקופים ופה שופע‪ ,‬כמו יצור ימי מתנועע‪ .‬מזי הרגישה‬

‫כלפיו דחייה מיידית‪.‬‬
‫״אז מה אתה אומר‪ ,‬דני?״ שאל הגבר המלבין את הג׳ינג׳י הכחוש‪.‬‬
‫״שיש על מה לדבר‪ .‬תשמע‪ ,‬כרגע הקרקעות שם לא מופשרות‪ ,‬אבל‬
‫אני הבנתי שאם ידידנו פה‪,‬״ הוא החווה לעבר הגבר של מזי‪ ,‬״יצליח‬
‫להכניס את החבר שלנו למשרד החקלאות‪ ,‬אז כל מיני הזדמנויות‬

‫ייפתחו‪.‬״‬
‫״ומה צריך לעשות כדי שזה יקרה?״ שאל המלבין את הגבר של‬

‫מזי‪.‬‬
‫״להציע הצעה מפתה למנכ״ל הנוכחי של המשרד‪,‬״ ענה הגבר של‬

‫מזי‪ ,‬״אצלך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתפנה משהו?״‬
‫״אני צריך לבדוק‪,‬״ הוא התחיל להגיד‪ ,‬אבל עצר כשבלונדינית‬
‫הגיעה אליהם‪ ,‬מוליכה ברונטית שופעת‪ ,‬שכמו מזי הביטה אל הרצפה‪.‬‬
‫המלבין אפילו לא העיף בה מבט‪ ,‬רק הינהן הנהון מהיר והבלונדינית‬
‫הלכה‪ .‬״איפה הייתי? כן‪ ,‬אני צריך לבדוק‪ .‬יש לי איזו מחשבה‪ ,‬אני‬

‫אעדכן אתכם‪.‬״‬
‫בזמן שהגבר שלה שאל את המלבין כמה שאלות על ההצעה‬
‫שאפשר אולי לתפור למנכ״ל משרד החקלאות‪ ,‬ניסתה מזי להקשיב‬
‫גם לשיחה של שני הגברים שעמדו מאחוריה‪ .‬היא רצתה להבין אם זה‬
‫מקרי שהחבורה ״שלה״ מנסה לתפור עסקאות סיבוביות של מינויים‬
‫ונדל״ן‪ ,‬או שזאת הסיבה שלכבודה הם כולם התכנסו‪ .‬השניים מאחוריה‬