Page 401 - zman
P. 401

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪401‬‬

‫בפאב אדם אנד איב שזכה בתואר הבר הוותיק ביותר במגדלנה‪ ,‬אף על‬
             ‫פי שהיה כמה קילומטרים מחוץ לגבולות העיר‪ ,‬על הים‪.‬‬

‫הוא היה אהוב על בני העיירה‪ ,‬שדאגו לא לפרסם אותו יותר מדי‪,‬‬
‫כדי שלא יתמלא תיירים ויישאר להם מקום משלהם ללכת אליו‪ .‬המקום‬
‫היה בעצם די חור‪ ,‬אבל רק כי היה מקום ישן‪ ,‬שלבעלים לא התחשק‬

                                                         ‫לשפץ אותו‪.‬‬
‫ולמרבה המזל‪ ,‬השירותים היו נקיים‪ ,‬היו ארבעה תאים נפרדים‬

                                                     ‫וכולם היו ליחיד‪.‬‬
              ‫קורט הזמין לקאדי כוס יין ולפניו עמד בקבוק בירה‪.‬‬

                ‫"אז יש לי תיק קטן ללילה במכונית שלי‪ ",‬סיימה‪.‬‬
‫"האם אני מקבל אותך עד שג'ייני תחזור אליי בשני בערב?" שאל‪,‬‬
‫בתקווה שכן‪ ,‬כי היה יום שישי והוא התרגש בטירוף מהאפשרות ללכת‬

                   ‫לישון עם קאדי ולהתעורר איתה ביומיים הקרובים‪.‬‬
                                        ‫"אתה רוצה בזה?" שאלה‪.‬‬

   ‫הוא ירה לעברה מבט ולא טרח לענות לשאלה כל כך מטופשת‪.‬‬
‫היא חייכה אליו‪" .‬אז זה מה שתקבל‪ ".‬היא הושיטה יד אל שלו‬
‫וברגע שנגעה בו‪ ,‬סובב את כף ידו ושילב את אצבעותיו בשלה‪" .‬ונוכל‬

                                 ‫לבלות קצת יחד בסוף השבוע הזה?"‬
‫הוא נענע בראשו ואמר‪" ,‬אני יכול אבל לא הרבה‪ .‬כדי לתת‬
‫לבחורים שלי זמן עם המשפחות שלהם בסוף השבוע של אחרי החג‪,‬‬
‫אני אהיה במשרד בשני הימים ובכוננות כל סוף השבוע‪ .‬אפשר היה‬
‫לחשוב שהעניינים יירגעו קצת בתקופת החגים מכיוון שאלו החגים וכי‬
‫קר מאוד בחוץ‪ .‬אבל זה ההפך‪ ,‬בעיקר מכיוון שאנשים שותים הרבה‬
‫ואנשים שתויים עושים דברים מטומטמים‪ .‬אנשים שתויים ומטומטמים‪,‬‬
‫עושים דברים ממש מטומטמים‪ .‬ושני הסוגים משתכרים כהוגן בסמוך‬

                                                         ‫לחג המולד‪.‬״‬
                                                  ‫"נכון‪ ",‬מלמלה‪.‬‬
‫"אז אולי‪ ,‬אם תרצי לאכול איתי ארוחת ערב‪ ,‬אוכל לעשות את זה‪.‬‬
                        ‫אבל אם אקבל טלפון באמצע‪ ,‬אצטרך לעוף‪".‬‬

                                                       ‫היא הנהנה‪.‬‬
                 ‫"אתן לך מפתח לבית שלי כדי שתוכלי להיכנס‪".‬‬
   ‫כשאמר את זה‪ ,‬היא חייכה שוב ואצבעותיה התהדקו סביב שלו‪.‬‬
   396   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406